ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(←‏תמונתו: מוטב שלא לפרסם, או לשאול את הוועדה)
שורה 167: שורה 167:
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].
==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב התפרסמה תמונה ונטען כי בה מצולם ישראל אריה לייב וצולמה בשנת 1943 [תש"ג] (והוא בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). לא ברור מקור התמונה ואם משפחתו או מכיריו מאשרים או מכחישים את אמיתותה. {{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1HD5RtZTl8DfcvLKxxgp-NFT2FApXADAD/view?usp=drivesdk התמונה]'''}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־10:43, 4 באוקטובר 2023

קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק בצפת

הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'[1] ישראל אריה לייב שניאורסון (שניאורסאהן. כונה לייבל, והשתמש גם בכינוי מרדכי גוראריה[2]; כ"א באייר תרס"ו[3] - י"ג באייר תשי"ב). הוא אחיו של הרבי, בנם של הגאון המקובל הרב לוי יצחק והרבנית מרת חנה שניאורסון.

תולדות חיים

לידתו וילדותו

מרת גניה שניאורסון (במרכז) עם בתה, מרת דליה רוטמן (מימין) והרב שלמה מיידנצ'יק (משמאל)

ישראל אריה לייב נולד, בכ"א באייר תרס"ו[3] בעיר ניקולייב, כבנם הצעיר של רבי לוי יצחק והרבנית מרת חנה שניאורסון. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, חרסון[4]. היה מכונה בשם לייבל.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן בעל התמדה גדולה.

בעיתון לילדים "האח" שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, הרבי ודובער, כתורמים עבור בחורי ישיבת תומכי תמימים. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה[5]. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה[6]. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של אדמו"ר הצמח צדק"[7]. תחילה למד הילד בתלמוד תורה יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת תרע"ה אמר סבו, הרב ברוך שניאור זלמן שניאורסון, לאדמו"ר הרש"ב אודות ישראל אריה לייב: "יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי בגמרא ובמדרש ויכול ללמוד היטב". אדמו"ר הרש"ב שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם חג השבועות תשע שנים"[8].

הרב יואל כהן שהכירו בתל אביב נהג לספר, שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, וישראל אריה לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר, שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכדומה.

בחרותו

מרת גניה שניאורסון (שניה משמאל) משוחחת עם מר שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה
מודעה על עליה לציון מטעם ארגון התאחדות החסידים (אייר תשע"ב)

בתשעה הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב נהג לסיים בכל יום מסכת גמרא אותה למד בלילה שלפני כן[9]. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים מ"ה וב"ן בקבלה. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק על המושגים מ"ה וב"ן, אבל מהות המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי חקירה[10].

עם אדמו"ר הריי"צ

בשנת תרפ"ד, לאחר שאדמו"ר הריי"צ עבר להתגורר בפטרבורג, עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו (הרבי נשיא דורנו). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ליחידות. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה בתורת החסידות והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם חסידי חב"ד בלנינגרד והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ביהדות. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל 'המשך' תרס"ו של אדמו"ר הרש"ב. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "תפארת בחורים" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור לה' טבת תרפ"ט, סיפר אדמו"ר הריי"צ לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב[11].

בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות ועבר לגור בברלין שבגרמניה. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מיטיה) גוראריה" שהיה בחור חב"די מדנייפרופטרובסק שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא[12].

בשנת תרצ"א, ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת תרצ"ג.

באותה תקופה עבר לפריז שבצרפת שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות לארץ ישראל ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון, התנדבה במסירות נפש להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי[13].

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.

בארץ ישראל

בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל וגר בעיר תל אביב, שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן[14]

ביום ל' באב שנת תרצ"ט נישא למרת גניה רויטמן (נולדה ביום כ"ה באלול שנת תר"ע לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מלודז', שהיה באותה תקופה תחת ממשלת רוסיה. הוריה נרצחו בשואה בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה[15].

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים להתוועדויות של חסידי חב"ד בבית כנסת נחלת בנימין בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד חסידות בחברותא שבועית עם המשפיע הרב נחום גולדשמיד, אותו הכיר עוד מילדותו ב'חדר' ביקטרינוסלב ועם הרב פנחס אלטהויז אותו הכיר מילדותו בניקולייב. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול שהרבי ימונה לאדמו"ר[16].

בשנת תש"ג, כשהרבי הדפיס את לוח היום יום, שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"[16].

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולדה להם בתם היחידה, דליה.

בי"ג שבט תש"י שיגר מברק ניחומין לבית הרב על הסתלקות הרבי הריי"צ[17].

חלקו בפיתוח האטוֹם

אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית

בתחילת שנת תש"ח תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש כסלו תש"ח, בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב משה גוראריה מתל אביב[18].

באותה תקופה הרבי שלח לו כספים דרך הרב משה גוראריה מתל אביב, ואחיו הרב שניאור זלמן גוראריה מקראון הייטס, כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה: "י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' (גוראריה) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"[19].

גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה

התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - בחודש אייר שנת תש"י, בעזרתו של מר שז"ר (שר החינוך, באותה תקופה), נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו. ביום כ"א באייר הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת תשע"א כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית: "הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"[20].

באתר הגאולה פורסם בשנת תשע"ו: ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש[21].

הרב יוסף אשכנזי פרסם בשנת תשע"ז בספר הרב אשכנזי (ספר): "סיפר ידידו הרב נחום גולדשמיד : חבר הכנסת יונה כסה הכיר היטב את ר' לייבל מיקטרינוסלב, הוא סיפר לראש הממשלה דוד בן גוריון אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"[22].

הרב אליהו שוויכה פרסם בשנת תש"פ גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת יונה כסה, פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.[23].

גירסא נוספת פירסם הרב משה אורנשטיין ראש ישיבת חב"ד בנתניה בשנת תשפ"ג – בשבועון בית משיח[24], שבועון כפר חב"ד [25], ובאתרים חב"ד אינפו וחב"ד און ליין, קטעים מיומן והקלטה של ישעיהו שר שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב לוי יצחק שניאורסון וידידם של הבנים ובהם הרבי וישראל אריה לייב[26]. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ותשורה נקי תש"פ[27], עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע, ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם המכון להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. [28]. מר ישעיהו שר, סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" [29]. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות [30].

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה. גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

חיבורו המדעי

חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. בהתוועדות י' שבט תשל"ה בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שריא"ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו[31].

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

פטירתו

חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה (אייר תשס"ט)
מענה הרבי לחסידי חב"ד בצפת שעלו לקבר ישראל אריה לייב.
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר".
אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: "ות"ח ת"ח".
בסיום הפתק כתב הרבי: "ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל""

לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים[32] ביום י"ג באייר שנת תשי"ב, נפטר מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש[33].

קבורתו

ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו הרבנית חנה - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה - ביטל את תוכניתו[34].

הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, שלום דובער גורקוב ואחיו שמואל דוד גורקוב, אברהם שם טוב ושלום דובער פוטרפס. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש.

כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.

ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש והרבי אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה[35]. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.

העברת ארונו לארץ הקודש

לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב"ד באנגליה ובהם הרב בן ציון שם טוב שישלחו את ארון אחיו לארץ ישראל. במקביל שלח הרבי מברק לחברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שהתגוררו בתל אביב שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב פנחס אלטהויז, הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה ונהג המשאית ברוך גופין. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מכפר חב"ד. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק בצפת, שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה)[36].

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר עבד אברהם אנכי: בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

רבות פעל הרבי למען הבת היחידה דליה רויטמן, וכאשר הגיעה לניו יורק, התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב פרזידנט 1304[37].

עליה לקברו

החל משנת תש"ל[38] עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת תשס"ה החל ארגון התאחדות החסידים לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי[39]. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים[40].

לתלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת, ירושלים שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת תש"נ ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני ל"ג בעומר אעה"צ"[41].

כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"".

דאגה למצבו של הקבר

הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

בי"א באב תשל"א, לפני נסיעה של הרב יצחק דוד גרונר, הוא התבקש לבוא לחדר הרבי, ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל כ' במנחם אב[42], וכשענה שיהיה בארץ ישראל אמר לו הרבי בבכיה: "איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין טבריא[43]; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל" (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת מיהו יהודי ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב דו"ח מפורט לרבי[44].

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב דוד רסקין מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?".

הנצחתו

רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת[דרוש מקור].

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית קריית אונו היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת תלמוד תורה בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ביחידות ובהתקרב מועד הנחת אבן הפינה שנערכה בל"ג בעומר תשכ"ד ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב שמואל חפר בנמקו כי חותנו הרב חיים יוסף רוזנבלום הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ברוסיה וכן אח"כ בארץ הקודש והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע[45] באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים[46].

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם מכון ריא"ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי)[47] בניהולו של הרב פרופסור שמעון סילמן, מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך הגאולה[48].

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

מדברי הרבי על אחיו

בשנים תשכ"א, תשכ"ה, תשל"ח, תשמ"ה, תשמ"ז[49] אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר תשמ"ה, פסח שני תשמ"ז, ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר תנש"א. בשיחה האחרונה ביאר הרבי[50]:

  • ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
  • אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות[51]: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
  • לייב - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.

בשנת תשנ"ב יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי הרבי בקשר ליארצייט שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה[52]

ניגונו: הפלפול

ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין בחב"ד אינפו, ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא ניגון הפלפול:

לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר ישעיהו שר ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן.

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון
עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[53]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[54]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

הערות שוליים

  1. ↑ תארים אלו נכתבו לפי הוראת הרבי על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ דבר מלכות י"ב (קונטרס) אותו חילק הרבי
  2. ↑ שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות בברית המועצות. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.
  3. ↑ 3.0 3.1 ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש אייר ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של ניקולייב, שם נכתב שהוא נולד בכ"א באייר תרס"ו, עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד בג' סיוון תרס"ט. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראה בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.
  4. ↑ תולדות לוי יצחק, חלק ב' עמוד 395
  5. ↑ מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת תרע"ב, הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב לוי יצחק שניאורסון, לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות
  6. ↑ מפי הרב שמחה גורודצקי שאמו של ישראל אריה לייב, הרבנית חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו
  7. ↑ במקור באידיש: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"
  8. ↑ לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים
  9. ↑ מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.
  10. ↑ מפי אמו, הרבנית מרת חנה שניאורסון.
  11. ↑ ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.
  12. ↑ מפי שלום דובער גוראריה
  13. ↑ ימי מלך חלק א' עמודים 392-393
  14. ↑ כפר חב"ד, תשורה נקי
  15. ↑ "שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות הרבנית חנה
  16. ↑ 16.0 16.1 הרב אשכנזי, עמ' 159.
  17. ↑ ימי מלך ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf
  18. ↑ תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה
  19. ↑ קונטרס לה"ק אמור פ"ג
  20. ↑ [1]
  21. ↑ ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי
  22. ↑ הרב מרדכי שמואל אשכנזי בראיון וידאו ל-JEM. הרב אשכנזי (ספר), תשע"ז, עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב נחום גולדשמיד
  23. ↑ הרב אליהו שוויכה, תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה
  24. ↑ גיליון 1358
  25. ↑ גליון 2007. ראו להלן.
  26. ↑ קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.
  27. ↑ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה
  28. ↑ כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית
  29. ↑ כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.
  30. ↑ כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.
  31. ↑ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני" באתר חב"ד אינפו.
  32. ↑ על פי מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב
  33. ↑ זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב משה אורנשטיין נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).
  34. ↑ על פי זכרון המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - בית משיח גליון 1211
  35. ↑ כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק - חב"ד אינפו.
  36. ↑ מפי הרב גרשון מענדל גרליק - התמים (בית משיח), אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8
  37. ↑ שבועון בית משיח גיליון 730 ע' 31
  38. ↑ על פי ההוראה שמסר ר' חיים מרדכי אייזיק חודקוב לר' אפרים וולף
  39. ↑ מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)קובץ תמונה
  40. ↑ בית משיח, 1359
  41. ↑ מפי ר' אברהם שטרנברג
  42. ↑ יום הסתלקותו של רבי לוי יצחק, אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.
  43. ↑ כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור בצפת.
  44. ↑ תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד
  45. ↑ אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד
  46. ↑ תשורה חפר, תשע"ה
  47. ↑ שבועון בית משיח,גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב שמעון סילמאן, תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון
  48. ↑ דיווח מהכנס של שנת תש"ע קישור חב"ד בישראל
  49. ↑ משיחה בפסח שני
  50. ↑ שיחה משבת פרשת אחרי-קדושים שיחת י"ג אייר ה'תנש"אקובץ PDF.
  51. ↑ פרק ה' משנה כ'
  52. ↑ ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) מנחם מענדל פעלער - נדפס בקובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40 (ע' 18)
  53. ↑ חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  54. ↑ אשת ר' שאול נפתלין
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ישראל_אריה_לייב_שניאורסון&oldid=637223"