תשרי - TISHREI (חוברת): הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==מנהגים מותאים לחוגים שונים== | ==מנהגים מותאים לחוגים שונים== | ||
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, {{הערה|שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה}}. דיני ומנהגי החג {{הערה|בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]]. | החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, {{הערה|שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה}}. דיני ומנהגי החג {{הערה|בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של [[תקיעת שופר]] והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג ה[[תשליך]]. | ||
ועוד}}. וכיון שקהל היעד - ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור {{הערה|בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה. | ועוד}}. וכיון שקהל היעד - ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור {{הערה|בהכנות של ערב יום הכיפורים, [[ברכת הבנים]], תפילת [[יזכור]], ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".}}. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה. | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
גרסה מ־00:59, 4 באוקטובר 2023
תשרי - TISHREI, היא החוברת הרביעית שיצאה לאור על ידי המרכז לעניני חינוך לקראת ראש השנה תש"ה כחלק מפרוייקט 'ספריה לחגים ולמועדים', כחוברת הדרכה בפורמט כיס לילדים המבארת את הרקע התורני, דיני ומנהגי חגי תשרי.
אודות החוברת
חוברת זו נדפסה בפורמט כיס כהמשך לחוברות מרכז לענייני חינוך, שנדפסו לקראת חגים וימים מיוחדים[1].
בדומה לשאר הכותרים שיצאו לאור בתקופה זו על ידי המרכז לעניני חינוך, גם חוברת זו יצאה לאור ביוזמתו ובהגהתו של הרבי, כאשר על התרגום והעריכה באנגלית, ניתן להעריך כי הופקד הרב ניסן מינדל[2].
בקובץ ליובאוויטש[3] דווח כי החוברת הודפסה כבר במהדורה הראשונה שלה ב-15,000 עותקים בערך, במספר גדול יותר מהעותקים של החוברות הראשונות בסדרה[4]. בין השאר ככל הנראה בעקבות הביקוש הגדול לחוברות אלו שהלך ועלה ככל שהם התפרסמו יותר[5]. כעבור שנה, לקראת חודש תשרי תש"ו, הודפסה מהדורה נוספת בשפה האנגלית, לצד מהדורה בתרגום לצרפתית.
כקודמותיה, גם חוברת זו נדפסה בפורמט כיס, וכללה 28 עמודים בשפה האנגלית, עם כריכה בצבע כתום. המידע שבחוברת כולל הלכות ומנהגים הקשורים לכל חודש תשרי החל מראש השנה ועד סיום שמחת תורה. בסוף החוברת נדפסו מנהגים והלכות מעשיות מערב ראש השנה ואמירת הסליחות ביום זה ועד אסרו חג.
בשונה מהפורמט הקבוע בחוברות הקודמות, וכן של החגים הבאים (חנוכה ופורים), מכתבו המיוחד של הרבי לא נדפס בחוברת שבסדרת ׳ספריה לחגים ולמועדים׳, אלא בחוברת קידוש ותפלות שיצאה לאור במקביל.
חוברת זו היוותה ככל הנראה את הבסיס למהדורה המורחבת שיצאה בפורמט של ספר בשם 'The complete story of Tishrei', שיצא לאור בשנת תשט"ו, כעשור לאחר הופעת החוברת.
מנהגים מותאים לחוגים שונים
החוברת פותחת בהקדמה כללית על ראש השנה, [6]. דיני ומנהגי החג [7]. וכיון שקהל היעד - ילדים מכלל החוגים, מופיעים בחוברות מרכז לענייני חינוך מנהגים שונים מקהילות עדות ישראל שאינם על פי מנהגי חב״ד, ובחוברת תשרי דוגמת לבישת קיטל על ידי החזן בראש השנה, כינוי הסליחות שבערב ראש השנה בשם 'זכור ברית', ועוד. החלק הבא של החוברת, עוסק בדיני יום כיפור [8]. החלק האחרון בחוברת עוסק בדיני ומנהגי סוכות ושמחת תורה.
אצל הרבי
על פי דיווחים שונים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת תשליך בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת[9].
לקריאה נוספת
- קובץ ליובאוויטש, שנה ראשונה, חוברת חמישית עמוד 84 - ידיעה על הופעת החוברת, ותפוצתה ב- 15000 עותקים לערך
- שמועסן מיט קינדער גיליון תשרי תש"ה
קישורים חיצוניים
- מנחם מענדל גרינפלד , פנינים לחגי תשרי בחוברות הדרכה מיוחדות של הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 2028 ערב חג הסוכות תשפ"ד עמוד 64
| ספרים וחוברות שיצאו לאור על ידי המרכז לענייני חינוך | ||
|---|---|---|
| ספריה לחגים ולמועדים | Complete story of Chanukah · Complete story of Purim · סימני סדר של פסח - THE SEDER · שבועות זמן מתן תורתנו · בין המצרים · תשרי - TISHREI · The complete story of Tishrei · complete story of pesach · Complete story of Shovuoth · complete festival series | |
| כותרים נוספים | ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס · ספרנו · סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי · קדוש ותפילות · שיחות לנוער · סידור תהלת ה' · תורה וישראל (היסטוריה) · תפילין · שבת · מעשה (חוברת) · ספר השנה · לא תשתחוו · Our People (העם שלנו) | |
הערות שוליים
- ↑ כשלכל אלו קדמה ההוצאה לאור של סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי, וביחד - התהוותה תחת שרביטו של הרבי ספריה של חוברות עזר בשפה האנגלית, שקירבו את חגי ומועדי ישראל וערכי היסוד היהודיים עם ההיבטים המעשיים שלהם גם אל ילדים שלא זכו ללמוד במוסדות חינוך יהודיים. כמו שאר החוברות בסדרה זו, החוברת הודפסה ברמת גימור גבוהה ובהדפסה איכותית, כאשר צבע הכריכה של כל חוברת משתנה מחג לחג.
- ↑ באותן שנים ערך ותירגם דברי דפוס באנגלית שיצאו לאור על ידי המל"ח ועוד.
- ↑ גליון מספר 5, שנה ראשונה חוברת חמישים עמוד 84.
- ↑ החוברת של בין המיצרים לדוגמא, הודפסה ב-10,000 עותקים, וכך גם החוברת סימני סדר של פסח.
- ↑ ייתכן כי היה בכך שיקול נוסף שחוברת זו כוללת תוכן השייך למספר מועדים הפרוסים על פני טווח זמן רחב יותר, וממילא אפשרויות ההפצה שלה רחבות יותר. השערת הרב גרינפלד בכפר חב"ד
- ↑ שאינו זמן מתאים לשמחה וקלות דעת, אלא יום המוקדש לתפילה, והוא נקרא 'יום הזיכרון' – כיון שבו כולנו נשפטים על ידי הבורא, ועלינו לדעת שהשופט העליון של היקום הוא טוב לב ורחום, וכמו אב אוהב, מטרתו אינה להעניש. הוא רק רוצה שנציית לחוקים ולתקנות שהוא קבע עבורנו לטובתנו. היום הזה נקבע כיום דין, רחמים וסליחה
- ↑ בהמשך, מתוארים הרגעים בהם כל אדם מברך את בני משפחתו עם חזרתו מבית הכנסת, מנהגי ישראל בלילה הראשון של ראש השנה כגון טיבול החלה והתפוח בדבש, מאכלים מיוחדים דוגמת דגים, ראש כבש, גזר,החוברת ממשיכה לסקור את התוכן של תקיעת שופר והמשמעות המעשית שלה, לצד פרטים שונים אודות הקרן ממנה מכינים את השופר, ניצול הזמן לאמירת תהילים, ופרטי מנהג התשליך. ועוד
- ↑ בהכנות של ערב יום הכיפורים, ברכת הבנים, תפילת יזכור, ועד לקידוש לבנה ובניית הסוכה הנהוגים במוצאי יום הכיפורים. יוער כי על פי הניסוח שבחוברת, אשר כאמור אינו בדווקא תואם מנהגי חב"ד, יש לדייק לערוך קידוש לבנה לפני שבירת הצום: "״אם ניתן לראות את הירח – נהוג לומר את תפילת ׳קידוש לבנה׳, מבלי להצטער על הצורך להאריך את הצום בעוד כמה דקות".
- ↑ התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.