שמעון גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | ||
בשנות הי' התמנה למנהל ישיבת תורת אמת. | |||
כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}. | כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}. | ||
גרסה מ־09:54, 11 בספטמבר 2023
הרב שמעון גליצנשטיין (? - כ"ח אייר תשכ"ג) היה סופר חב"די, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו האישי של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק קוק.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" רוסיה ופולין גורשו מארץ הקודש למצרים. ובהמשך היגר ללונדון.
בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.
לאחר חזרתו ארצה התחתן והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.
בשנות הי' התמנה למנהל ישיבת תורת אמת.
כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו[1].
בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.
במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד ביגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.
כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זוין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.
לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה[2] מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין וכך נעשה.
ספריו
- יומן רשמי ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בארץ ישראל, ירושלים תרפ"ט
- הרב - חייו תולדות ומפעליו של רבי שניאור זלמן, אדמו"ר הזקן, ירושלים תש"ה
- רבי דובער שניאורי - הנשיא השני של חב"ד, הוצאת 'ביתן הספר' תל אביב, תש"י
- מזכיר הרב, זכרונות מתקופת כהונתו כמזכירו של הרב קוק, ירושלים תשל"ג
משפחתו
- בנו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
- בנו, הרב יצחק גליצנשטיין - ירושלים
- בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.
- נכדיו
- הרב מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי ורבה של מעלה אפרים ובקעת הירדן
- הרב ישראל צבי גליצנשטיין - כיהן בעבר כשליח הרבי באילת וכיום בנחלת הר חב"ד
לקריאה נוספת
- אוצרות (ספר), בפרקי תולדות המשפחה. תולדות בנו הרב חנוך גליצנשטיין. הרב זושא וולף, הרב שמעון ויספיש, הרב יוסף יצחק וויספיש
הערות שוליים
- ↑ היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.