שמעון גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:


לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
לאחר חזרתו [[ארץ הקודש|ארצה]] התחתן והתיישב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תרפ"ב]] התמנה כמזכיר בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] שהוקמה בהוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ירושלים]] על ידי הרב [[שלמה זלמן הבלין]].
בשנות הי' התמנה למנהל ישיבת תורת אמת.


כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}.
כאשר נפל למשכב בשנת [[תשי"ז]] ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו{{הערה|היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.}}.

גרסה מ־09:54, 11 בספטמבר 2023

הרב גליצנשטיין (יושב מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת

הרב שמעון גליצנשטיין (? - כ"ח אייר תשכ"ג) היה סופר חב"די, מזכיר ישיבת תורת אמת בירושלים ומזכירו האישי של הרב הראשי לישראל, הרב אברהם יצחק קוק.

תולדות חיים

הרב גליצנשטיין במשרדו

נולד לאביו הרב יצחק גליצנשטיין, למד בישיבת תורת אמת בחברון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נסגרה ישיבת תורת אמת, והתלמידים וחלק מצוות הישיבה ובהם הרב גליצנשטיין שהיו נתיני מדינות "אויב" רוסיה ופולין גורשו מארץ הקודש למצרים. ובהמשך היגר ללונדון.

בתקופה זו קיבל הרב אברהם יצחק קוק (שהיה לימים הרב הראשי לישראל) הזמנה להתמנות כרב קהילת 'מחזיקי הדת' בלונדון, והרב גליצנשטיין שנקלע אז ללונדון, שימש כמזכירו במשך שלוש שנים עד לחזרתו של הרב קוק לארץ.

לאחר חזרתו ארצה התחתן והתיישב בירושלים, ובשנת תרפ"ב התמנה כמזכיר בישיבת תורת אמת שהוקמה בהוראתו של אדמו"ר הריי"צ בירושלים על ידי הרב שלמה זלמן הבלין.

בשנות הי' התמנה למנהל ישיבת תורת אמת.

כאשר נפל למשכב בשנת תשי"ז ואחד מידידיו כתב לרבי על מצבו הבריאותי הלקוי, ביקש ממנו הרבי למסור לו שככל שיתמסר יותר לניהול הישיבה כך יוטב מצב בריאותו[1].

בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, החל הרבי לכתוב מכתביים כלליים שהיו מיועדים להגיע לכל רחבי העולם. הנוהג היה שהרבי כותב את המכתב בשפת האידיש ולאחר מכן חסידים בעלי ידע בשפות אחרות מסייעים ומתרגמים את המכתבים לשפות השונות. לאורך השנים, אירע מספר פעמים שהרב אוריאל צימר או הרב טוביה בלוי לא יכלו לתרגם בשל קשיים שונים שהתעוררו, והעבירו את התרגום לרב גליצנשטיין שזכה כי הרבי יגיה את התרגום.

במקביל לפעילותו בישיבה היה נוהג לכתוב ולערוך מאמרים תורניים והיסטוריים רבים, והיה מפרסם מעת לעת טורים בבטאון חב"ד ביגדיל תורה ובעיתון היומי 'הבקר', בהם סקר דמויות ומושגים שונים בשפתו העשירה.

כמו כן היה נוהג להתכתב בעניני הלכה ומנהג עם דמויות תורניות כגון הרב שלמה יוסף זוין, הרב צבי פסח פרנק, ועוד.

נפטר בכ"ח אייר תשכ"ג.

לאחר פטירתו כתב הרבי להנהלת הישיבה[2] מכתב מיוחד, בו הגדיר את פעולותיו במילים: "שנים רבות עמד על המשמר ובנה את הישיבה", וביקש שימנו אחריו את בנו הרב אברהם חנוך גליצנשטיין וכך נעשה.

ספריו

משפחתו

  • בנו, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין - מנהל ישיבת תורת אמת, ממנהלי בית חנה ירושלים, סופר ועסקן חב"די, ירושלים
  • בנו, הרב יצחק גליצנשטיין - ירושלים
  • בתו, חנה אייזן - נפטרה כ"א אלול תשע"ד - אשת הרב דוד אייזן ע"ה.
נכדיו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. היכל מנחם חלק א' עמוד קטז.
  2. אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק כ"ב עמוד תסג.