כ"ג באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←אירועים ביהדות: קישורים פנימיים) |
(←ימי חב"ד: הרחבה) |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תרע"ח]] - ר' [[יצחק מנחם מענדל ליס]], ממייסדי [[כפר חב"ד]], ומזכיר ועד כפר חב"ד. נפטר ב[[ח' שבט]] [[תשס"ה]]. | |||
*[[תשי"א]] - הרב [[יוסף יצחק דייטש]], גביר חב"די, שתמך במוסדות חינוך והפצת יהדות ברחבי הארץ והעולם. נפטר באור ל[[ח' מנחם אב]] [[תשס"ו]]. | |||
*[[תשל"ב]] - הרב, [[חיים אליעזר אשכנזי]], [[ר"מ]] ו[[נו"נ]] בישיבת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר. | |||
*[[תשל"ז]] - הרב, [[דורון הגי]], יוצר ומפיק חסיד חב"ד. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תרצ"ג]] – רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]]. | *[[תרצ"ג]] – רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]]. |
גרסה מ־14:24, 8 בספטמבר 2023
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ג באלול הוא היום העשרים ושלושה בחודש אלול. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש אדר בשנה שחלפה.
אירועים ביהדות
- תקע"ח – רבי ישראל מפיקוב, נפטר.
- תקפ"ו – רבי אורי "השרף" מסטרליסק, נפטר.
- תרל"ד – רבי יוסף באב"ד, מחבר ספר 'מנחת חינוך', נפטר.
- תש"ב – רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, ה'עקידת יצחק', נהרג על קידוש ה'.
- תש"ג – רבי משה בצלאל אלתר, בנו של האמרי אמת מגור, נהרג על קידוש ה'.
- תשנ"ה – רבי מאיר יהודה גץ, ראש ישיבת המקובלים בית אל, נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- תרע"ח - ר' יצחק מנחם מענדל ליס, ממייסדי כפר חב"ד, ומזכיר ועד כפר חב"ד. נפטר בח' שבט תשס"ה.
- תשי"א - הרב יוסף יצחק דייטש, גביר חב"די, שתמך במוסדות חינוך והפצת יהדות ברחבי הארץ והעולם. נפטר באור לח' מנחם אב תשס"ו.
- תשל"ב - הרב, חיים אליעזר אשכנזי, ר"מ ונו"נ בישיבת חב"ד במונטריאול, ומורה צדק בקהילת חב"ד בעיר.
- תשל"ז - הרב, דורון הגי, יוצר ומפיק חסיד חב"ד.
נפטרו
- תרצ"ג – רבי מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי ואב בית דין של ניקולייב.
הפתגם היומי - כ"ג באלול - מלוח היום יום |
---|
ר' משה בנו של רבינו הזקן בלמדו - והוא אז כבן ח'-י"א שנה - הסוגיא בשבחן של חכמים בגטין (ס"ז א) נסתפק במאמר רשב"י שם שנו מדותי, שיש בזה שני פירושים: למדו תורתי (רש"י) או מידותי כפשוטו. בתוך כך נכנס רבינו הזקן ואמר - בניגון, כדרכו בקדש: תורה שניתנה לנו כולה מדות טובות, אפילו העונשין שבה הם באמת חסד וטוב, ושני הפירושים אחד הם והא בהא תליא: אי אפשר להיות מדות טובות בלי תורה, ואי אפשר לתורה בלי מדות טובות. ככל הנ"ל קרה גם להצמח צדק בהיותו בגיל ח'-י"א שנה. |