רמב"ן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח [[ספרד]], בערך בשנת תתקנ"ה. | הרמב"ן נולד בגירונה, קטלוניה, שבצפון מזרח [[ספרד]], בערך בשנת תתקנ"ה. | ||
בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל | בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר" (נטריה רחמנא = ישמרהו השם), ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי [[נתן בן רבי מאיר]], אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת [[צרפת]]. | ||
כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי [[יונה גירונדי]] ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}} | כמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי [[יונה גירונדי]] ושלח מדברי תורתו לרבי [[יחיאל מפריז]] ועוד.{{הערה|דרשה לראש השנה}} | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי יצחק דמן עכו בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות הרשב"א ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד דוד מרגלית: "[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול לאבן רשד שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" תרביץ יח, תש"ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004}} | תלמידיו ה[[רשב"א]] ורבי יצחק דמן עכו העידו שלפרנסתו עסק ב[[רפואה]].{{הערה| רבי יצחק דמן עכו בספרו אוצר החיים ע' קא: – קב. תשובות הרשב"א ח"א סימן קכ, קסז, תיג, תתכה, וראה עוד דוד מרגלית: "[https://mosadharavkook.com/shop/חכמי-ישראל-כרופאים/ חכמי ישראל כרופאים]" עמ' קכח – קלה, וכן קיים כתב יד בשם "מאמר השלשול לאבן רשד שמתורגם על ידי רבי יעקב הקטן על פי רמב"ן" בתוך: דוד מרגלית, רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, ו, תשל"ב, וכן אצל זיסמן מונטנר, "רבי יעקב הקטן המתרגם האלמוני" תרביץ יח, תש"ז, עמ' 144 - 194}} עקבות לכך נמצאות בפירושו לתורה לגבי איסור נדה {{הערה| בראשית לא לה}}, לגבי איסור מאכלות אסורות {{הערה| ויקרא יא יג}} לגבי נגע הצרעת {{הערה| ויקרא יג ג}} ועוד, במקומות רבים מסתמך על דעות הרופאים, על ספרי רפואות ואף מביע דעה אישית בענייני רפואה.{{הערה|ראו למשל בראשית ל יד, מה כו, ויקרא ג יט, יא יג, ועוד, ניתוח של כל המובאות ראה אצל חנה דוידסון, "תפיסת הרפואה והמגיה בקהילה היהודית בקטלוניה במאות הי"ג והי"ד" ירושלים 2004}} | ||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | ==בתורת רבותינו נשיאנו== | ||