אדון עולם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''אֲדוֹן עוֹלָם''' היא תפילה אותה אומרים מדי בוקר, בסדר תפילת השחר, והיא | '''אֲדוֹן עוֹלָם''' היא תפילה אותה אומרים מדי בוקר, בסדר [[תפילת השחר]], והיא שיר ושבח לה' בסגנון פיוטי בה אנו מכריזים על מלכותו של הקב"ה שהוא בורא העולם ומנהיגו, הוא היה הווה ויהיה והוא הא-ל היחיד בו אנו מאמינים ובוטחים, ובידו אנו מפקידים את הנשמה והגוף בשנתנו ובהקיצנו. | ||
בתפילה זו נכללו יסודות בסיסיים מעקרונות האמונה בה' ובה אנו מביעים התמסרות מוחלטת לה', תוך הכרה בגדולתו ועליונות כוחו. | |||
על תפילת זו אמר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תש"ג ע' 11.}}: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם', כתבו רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון: ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש-השנה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו נופלים לפניו". | |||
==מקור ומבנה התפילה== | ==מקור ומבנה התפילה== | ||
שורה 12: | שורה 16: | ||
תפילת אדון עולם היא מן התפילות הראשונות הנאמרות מדי בוקר בסדר תפילת השחר, אחר אמירת [[ברכות השחר]] ו[[ברכות התורה]], ולפני קריאת [[פרשת העקידה]]. | תפילת אדון עולם היא מן התפילות הראשונות הנאמרות מדי בוקר בסדר תפילת השחר, אחר אמירת [[ברכות השחר]] ו[[ברכות התורה]], ולפני קריאת [[פרשת העקידה]]. | ||
תפילה זו היא | תפילה זו היא כעין גילוי דעת על הכוונה שצריכים לכוין באמירת השמות הקדושים בתפילה: כוונת [[שם הוי']] "אדון הכל היה הווה ויהיה", כוונת [[שם אלוקים]] "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם" שנושאים אלו נזכרים בתפילת אדון עולם{{הערה|בשם [[אברהם יהושע העשיל מאפטא|ה"אוהב ישראל" מאפטא]]. 'טעמי המנהגים' אות כט. 'אמרי פנחס' שער התפילה אות ס.}}. | ||
==ביאורים בתורת החסידות== | ==ביאורים בתורת החסידות== |
גרסה אחרונה מ־02:21, 31 באוגוסט 2023
אֲדוֹן עוֹלָם
|
---|
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר נִבְרָא. |
אֲדוֹן עוֹלָם היא תפילה אותה אומרים מדי בוקר, בסדר תפילת השחר, והיא שיר ושבח לה' בסגנון פיוטי בה אנו מכריזים על מלכותו של הקב"ה שהוא בורא העולם ומנהיגו, הוא היה הווה ויהיה והוא הא-ל היחיד בו אנו מאמינים ובוטחים, ובידו אנו מפקידים את הנשמה והגוף בשנתנו ובהקיצנו.
בתפילה זו נכללו יסודות בסיסיים מעקרונות האמונה בה' ובה אנו מביעים התמסרות מוחלטת לה', תוך הכרה בגדולתו ועליונות כוחו.
על תפילת זו אמר אדמו"ר הריי"צ[1]: "כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם', כתבו רבי יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון: ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש-השנה ויום הכיפורים בתפלתו ואויביו נופלים לפניו".
מקור ומבנה התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחברה של תפילת אדון עולם אינו ידוע לנו. יש המניחים כי היה זה רבי שלמה אבן גבירול, מאבירי השירה של יהדות ספרד שהיה גם גדול בתורה ובחכמה. אחרים מייחסים אותה לגאונים רב שרירא גאון או רב האי גאון, המזכירים אותה בכתביהם[2].
תפילת אדון עולם היא מן התפילות הראשונות הנאמרות מדי בוקר בסדר תפילת השחר, אחר אמירת ברכות השחר וברכות התורה, ולפני קריאת פרשת העקידה.
תפילה זו היא כעין גילוי דעת על הכוונה שצריכים לכוין באמירת השמות הקדושים בתפילה: כוונת שם הוי' "אדון הכל היה הווה ויהיה", כוונת שם אלוקים "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם" שנושאים אלו נזכרים בתפילת אדון עולם[3].
ביאורים בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
"אדון עולם" - בגימטריא "אין סוף"[4], שהוא בחינת הרצון העליון לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.
על המילים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא" מקשה אדמו"ר הריי"צ[5], כיצד שייך לומר כי הקב"ה מלך בטרם בריאת הנבראים, הרי זה היפך הכלל שאין מלך בלא עם[6].
ומבאר זאת על פי מאמרו של השל"ה האמור, בגודל השבח של אדון עולם, שאדון עולם בגימטריא אין סוף, שמהות האין סוף הוא דרגא הכי נעלית באלקות, ויתירה מזו שהוא למעלה מענין הדרגות, שאמיתת המהות של אין סוף הוא בעצמותו יתברך[7]. על פי זה מבואר מדוע אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", מכיון שאדון עולם הוא הבחינה דאין סוף, מובן ש"אדון עולם אשר מלך" הוא בחינת המלכות כמו שמושרשת כביכול בעצמותו יתברך - אמיתית ענין אין סוף, ומכיון שעצמותו יתברך הוא כל יכול, שייך שיהיה מלך גם בלא עם, בטרם כל יצור נברא[8].
רבותינו נשיאנו ביארו את תפילת אדון עולם במאמרים שנאמרו בקשר לראש השנה בו ממליכים את ה' למלך ומעוררים את הרצון למלוכה - בניין המלכות. בראש השנה אומרים בתפילה את ברכת "מלכויות" שמהותה היא המשכה מבחינת רוממות העצמות להיות בבחינת רוממות והתנשאות על עם. ומבואר[9], שעל זה נאמר "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", כלומר שגם קודם שנתעורר ברצון כביכול להיות מלך על עם, יש כבר בחינת הרוממות וההתנשאות שמצד עצמו. ומבחינה זו ממשיכים בראש השנה, שיתעורר להיות לו רצון למלוכה על עם, שעל זה נאמר "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", כלומר כמו שנקרא מלך על עם, שמזה נתהוו ונבראו העולמות, ושמו נקרא עליהם[10].
על המילים "ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא" מבאר אדמו"ר הרש"ב: קטע זה נאמר על הגילוים שיהיו לעתיד לבוא שיאיר בחינת העצמות של אור אין סוף כמו שהוא מרומם לבדו. והעולמות לא יהיו במציאות דבר בפני עצמם, כי אם יהיה הכל אלקות ובפרט בנשמות ישראל שיהיו בבחינת ונחיה לפניו[דרוש מקור].
ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – ניגון אדון עולם |
בנוסף לניגון החסידי המפורסם 'אדון עולם', ישנם לחנים חב"דיים נוספים, דוגמת הלחן של ר' אליהו ריבקין מכפר חב"ד[11], ועוד.
הערות שוליים
- ↑ ספר המאמרים תש"ג ע' 11.
- ↑ ואני תפילתי ח"א עמ' 34.
- ↑ בשם ה"אוהב ישראל" מאפטא. 'טעמי המנהגים' אות כט. 'אמרי פנחס' שער התפילה אות ס.
- ↑ השל"ה בסידורו (שער השמים), ע"פ פרדס שער עצמות וכלים פ"ה. אלי' רבא סמ"ו סקט"ו, ממטה משה סל"א בשם גאונים. הריעב"ץ בסידורו (בית יעקב).
- ↑ במאמר ד"ה "אדון עולם" תש"ג - נדפס בספר המאמרים תש"ג ע' 10 ואילך.
- ↑ לקוטי תורה במדבר ו, ב. נצבים מד, ד.
- ↑ המשך תרס"ו ע' קסז ואילך. ס"ע קעב. ובכ"מ.
- ↑ ראה מאמר ד"ה "אדון עולם" ראש השנה תשמ"ג.
- ↑ המשך שמח תשמח תרנ"ז. סה"מ תרנ"ז ס"ע קפג ואילך.
- ↑ מאמר ד"ה אתם ניצבים" תשכ"ה.
- ↑ לחן של אליהו ריבקין ע"ה מכפר חב"ד בביצוע חיידר טורונטו