603
עריכות
←ההתוועדויות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים "הניגון של נחום" ו"הניגון של פינייע". | הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים "הניגון של נחום" ו"הניגון של פינייע". | ||
התוועדויות בבית הכנסת, היו מתקיימות כמעט כל שבת, והיו נמשכות עד שעת מנחה בערך ולאחר מנחה הייתה חזרת חסידות. לא תמיד היו חוזרים הביתה בצהרי יום השבת והכיבוד היה תואם לימים ההם: דג מלוח ומעט מזונות, '[[משקה]]' ומים מהברז. אפילו 'שתיה קלה' לא הייתה, גם לא סודה. בפעם הראשונה שהביאו בקבוקי סיפון וסודה. הייתה התנפלות רבתי, וזרקו אותם מהשולחנות. להביא סודה להתוועדות?!, הדבר היה מופרך{{הערה|מפי הרב חיים אשכנזי רב בית הכנסת}}. בשלב מסויים התחילו להביא כוסות תה מהמֵחם הגדול של השטיבל ה[[גור]]אי בקומה השניה. בפעמים הראשונות סילקו את כוסות התה. אבל במשך השנים, זה התחיל לחדור. אנשים ישבו להתוועדות בשביל לשמוע ולא בשביל לאכול. למרות חוסר הכיבוד ולמרות האריכות, החסידים לא היו עוזבים באמצע ה[[התוועדות]]. אברך שהיה צריך ללכת הביתה, עשה תחבולות שונות כדי שלא ירגישו בזה. בהתחלה היה שולח את אחד הילדים עם הטלית החוצה מבלי שיבחינו, ואז הוא כביכול יצא לרגע, והלך לביתו. אם היו 'תופסים' אותו בשעת מעשה, אבוי... גם כשהיה חוזר למנחה, היה מביט באי-נעימות לצדדים, ומשתדל לבלוט כמה שפחות{{הערה|1= | |||
בשלב מסויים התחילו להביא כוסות תה מהמֵחם הגדול של השטיבל ה[[גור]]אי בקומה השניה. בפעמים הראשונות סילקו את כוסות התה. אבל במשך השנים, זה התחיל לחדור. אנשים ישבו להתוועדות בשביל לשמוע ולא בשביל לאכול. | |||
למרות חוסר הכיבוד ולמרות האריכות, החסידים לא היו עוזבים באמצע ה[[התוועדות]]. אברך שהיה צריך ללכת הביתה, עשה תחבולות שונות כדי שלא ירגישו בזה. בהתחלה היה שולח את אחד הילדים עם הטלית החוצה מבלי שיבחינו, ואז הוא כביכול יצא | |||
מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}. | מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}. | ||
על התוועדות באחת השבתות, סיפר הרב [[אורי בן שחר]]: | על התוועדות באחת השבתות, סיפר הרב [[אורי בן שחר]]: | ||
{{ציטוטון|פעם, בעת התוועדות חסידית בבית הכנסת, פרץ ויכוח לגבי ענין מסויים בעבודת השם בין הרב קרסיק וגיסו, | {{ציטוטון|פעם, בעת התוועדות חסידית בבית הכנסת, פרץ ויכוח לגבי ענין מסויים בעבודת השם בין הרב קרסיק וגיסו, הרב משה גורארי. הויכוח עבר לטונים גבוהים, כאשר כל אחד מן השניים משמיע בתוקף את עמדתו, ובלהט הויכוח אף נפלטו הרבה מילים חדות... | ||
בזמן הויכוח נקלע יהודי אחד, שלא היה נמנה על חסידי חב"ד, לבית הכנסת, ולאחר שהאזין זמן-מה לויכוח הסוער, יצא לדרכו. לאחר שעה קלה חזר לבית הכנסת, ומה מאוד נדהם כאשר ראה את שני בעלי הפלוגתא יושבים יחד, בצוותא, כאילו לא קרה דבר! | |||
היהודי ביטא את פליאתו באזני אחד החסידים, באמרו, שכאשר שמע את הויכוח היה ברור לו ששניים אלו ישארו שונאים זה לזה עד יומם האחרון, והנה כאן יושבים בצוותא, בשלום וריעות, כאילו מאומה לא קרה! | |||
יהודי זה ראה באופן מוחשי, מה זה [[ביטול]] חסידי. הוא נוכח לדעת, שיתכן שחסיד אחד משמיע מלת-ביקורת חריפה כלפי רעהו, אך הדברים נאמרים מתוך אהבה, ולכן אין הם גורמים חלילה לרגשי איבה}}. | |||
== אסיפות בבית הכנסת == | == אסיפות בבית הכנסת == | ||