פולטובה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←אתהפכא) |
(←אתהפכא) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
בשנת תרפ"א נפתחה ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ובשנת תרפ"ג נסגרה{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית פרק סא - הישיבה בפאלטאווא (תרפ"א-תרפ"ג)]]}}. | בשנת תרפ"א נפתחה ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ובשנת תרפ"ג נסגרה{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית פרק סא - הישיבה בפאלטאווא (תרפ"א-תרפ"ג)]]}}. | ||
בשנת תרפ"ט המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נאסר בעיר פולוצק לשלושה שבועות ואז אולץ על ידי השלטונות לעזוב את עיר מגוריו ולעבור לפולטבה, שם עסק בלימוד עם תלמידים{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד רעו}}. | |||
בשנת תרצ"ה נפתחה בשנית, ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ונסגרה בשנת תרצ"ו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית פרק פז, הישיבה בפאלטאווא תרצ"ו]]}}. | בשנת תרצ"ה נפתחה בשנית, ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ונסגרה בשנת תרצ"ו{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית פרק פז, הישיבה בפאלטאווא תרצ"ו]]}}. | ||
גרסה מ־08:26, 23 באוגוסט 2023
העיר פולטבה (בשפת המקור: Полтава, נהגה: Poltava) היא בירת מחוז במרכז אוקראינה הממוקמות על שפת נהר 'ורסקלה', ויושבת על קו מסילת הרכבת שבין חרקוב לעיר הבירה קייב.
בעבר, פעלה במקום קהילה יהודית גדולה, וגדולי הרבנים מחסידי חב"ד כיהנו כרבני העיר ובהם: הרב יעקב מרדכי בזפלוב, הרב דובער גרינפס והרב חיים צבי ליפסקר.
בפולטבה גרו במשך השנים חשובי חסידי חב"ד ובהם: הרב יחזקאל פייגין, הרב שלמה חיים קסלמן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב משה צבי סגל, הרב שמואל לייב לוין, הרב שניאור זלמן חוסידוב, הרב שמואל מנחם קליין והרב פנחס שרייבר.
גם כיום פועלת בעיר קהילה יהודית, עימה פועל שליח הרבי הרב יוסף יצחק סגל. נכון לשנת תשע"ד אוכלוסיית העיר מונה כ-296,000 תושבים, והיא נמצאת במגמת ירידה.
תולדות העיר
ראשיתה של ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ד'תתס"א (1100 בלוח הגרגוריאני), אך היא נחרבה שוב ושוב בעקבות מלחמות עקובות מדם שהתנהלו באזור.
רק בשנת ה'ק"צ (1430) כאשר הייתה נתונה תחת שלטון הדוכס הליטאי אלכסנדר גילנסקי, נבחרה המושבה כמקום מתאים להקים בו את מבצרו הצבאי, מה שהעניק לה בטחון ותרם להתפתחותה.
בשנים שלאחר מכן המשיכה לחליפין לעבור ידיים משלטון אחד למשנהו, כשבמקביל מספר התושבים בה הולך וגודל, ומעמדה הכלכלי מתחזק.
בשנת ה'ת"א (1641), קיבלה מעמד רישמי של עיר ומספר התושבים בה עמד על קרוב לאלפיים נפשות.
בזמן פרעות חמילנצקי הפכה העיר למרכז הצבאי של הצורר האוקראיני ולבירתם של הקוזאקים, שלצד ביזת תושבי העיר הביאו להאדרת שמה ולפיתוחה מההיבט התרבותי והאסתטי, והקימו במקום מבני פאר שהוסיפו ליופיה של העיר.
בשנת ה'תכ"ז הצטרפה העיר לאימפרייה הרוסית, ובשנת ה'תפ"א הפכה שוב לנקודת ציון בהיסטורייה המקומית כשהגדודים שמוקמו בעיר הצליחו להביס את הצבא השוודי ב"מלחמה הצפונית הגדולה".
בעקבות נצחון מזהיר זה שנחשב כהצלתה של האימפרייה הרוסית, התפתחה העיר תוך שנים ספורות בקצב מהיר, והתושבים שהגיעו להתגורר בה פתחו כ-35 מפעלי תעשייה, והיא הפכה למעצמה כלכלית ותרבותית.
היסטוריה יהודית
הקהילה היהודית במקום ידעה עליות ומורדות, ובנקודות השיא שלה הגיעה לכדי עשרים וחמישה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בעיר.
המסורת החסידית מספר כי הסבא משפולי ישב בבית המאסר בעיר במשך תקופה של מספר חודשים.
כבירת המחוז וכמרכז כלכלי חשוב, היוותה פולטבה גם את המרכז הרוחני של יהודי האזור, הן במוסדות החינוך היהודיים שהוקמו בה והן בסמכות לייצג את היהודים תושבי האזור מול השלטונות.
הצעה להתיישבות אדמו"ר הרש"ב
בשנת תרנ"א עלתה על הפרק הצעה על ידי כמה מאנ"ש שאדמו"ר הרש"ב יעתיק את מקום מגוריו מליובאוויטש לאחד ממקומות ריכוזי החסידים ויקבל שם על עצמו באופן רישמי את נשיאות חב"ד.
ההצעות שעמדו על הפרק היו קרמנצ'וג פולטבה וצ'רניגוב, אבל בפועל אדמו"ר הרש"ב לא קיבל את ההצעה ונשאר בליובאוויטש, ורק שלוש שנים מאוחר יותר קיבל על עצמו את הנשיאות באופן מלא.
ההצעה להביא את אדמו"ר הרש"ב לפולטבה, יכולה ללמד על הריכוז הגבוה של החסידים באזור, והחשיבות של קהילה זו מהבחינה החב"דית.
אתהפכא
העיר נחשבה גם כמרכז של ה'משכילים', שהקימו במקום בית ספר יהודי בו נלמדו מקצועות חופשיים, מתוכו יצאו הוגי דעות רבים שנמנו על ראשי הציונות ומובילי דרכה. בשנת תרס"ו אף התקיימה בעיר ועידת הייסוד של אגודת 'פועלי ציון' בראשותו של יליד העיר דב בר בורוכוב.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה העיר למרכז רוחני של ממש כאשר הסניפים העיקריים של שתי הישיבות החשובות בברית המועצות קבעו את מקומם בעיר, ובראשם הסניף של ישיבת תומכי תמימים פולטובה.
בשנת תרפ"א נפתחה ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ובשנת תרפ"ג נסגרה[1].
בשנת תרפ"ט המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, נאסר בעיר פולוצק לשלושה שבועות ואז אולץ על ידי השלטונות לעזוב את עיר מגוריו ולעבור לפולטבה, שם עסק בלימוד עם תלמידים[2].
בשנת תרצ"ה נפתחה בשנית, ישיבת תומכי תמימים בפולטבה ונסגרה בשנת תרצ"ו[3].
הוצאה לאור
בעיר היה קיים בית הוצאה לאור בו הודפסו על ידי הרב חיים מאיר היילמן והרב חיים אליעזר ביחובסקי מספר ספרי חסידות, ביניהם הספר 'יהל אור' על התהלים ו'דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק, פלח הרימון של ר' הלל מפאריטש.
באותו בית דפוס יצאו לאור גם העיתונים 'המודיע'(פולטבה) ו'הפלס' על ידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ.
מניינים מחתרתיים
בעקבות רדיפות הק.ג.ב. לא יכלו אנשי הקהילה להתפלל במניין בבתי הכנסת, וקיימו מניינים מחתרתיים בביתו של ר' פנחס שרייבר.
חורבן ופריחה
בתקופת מלחמת העולם השנייה נכחדה הקהילה היהודית כליל, ורק בשנים שלאחר מכן נבנתה מחדש וביססה את עצמה.
כיום, מכהן כשליח הרבי במקום הרב יוסף יצחק סגל הפועל בעיר ובמחוז יחד עם רעייתו מרת נחמה סגל צאצאית משפחת ליפסקר מפולטבה.
אישים חב"דיים בפולטבה
רבנים
- הרב יעקב מרדכי בזפלוב - רב העיר החב"די במשך למעלה משלושים שנה עד לפטירתו בשנת תרע"ו
- הרב דובער גרינפס - ממלא מקומו של הרב בזפלוב
- הרב חיים צבי ליפסקר - מרבני חב"ד בעיירה
אישים חב"דיים ילידי העיר
- הרב שניאור זלמן קליין, מזקני קהילת חב"ד בקריית מלאכי
- הרב שואל משה קליין - חבר בוועד נחלת הר חב"ד
- הרב אריה זאב ליפסקר - משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד
- הרב משה צבי סגל - איש ציבור ישראלי, שותף בהקמת ארגון הלח"י והיישוב כפר חב"ד
- הרב אלכסנדר סנדר מנקין - שד"ר של ישיבת תומכי תמימים ברינואה
- הרב מנחם מענדל שמטוב - עסקן ציבורי תושב קראון הייטס
- הרב יהושע זליג כצמן
- הרב יונה כהן - מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות
- הרב מיכאל ליפסקר - מנהל מוסדות חב"ד במקנס שבמרוקו
- מר יצחק בן צבי - הפרזידנט השני של מדינת ישראל
אנשי קהילת חב"ד
- הרב פנחס שרייבר - שוחט ובודק, ומשפיע רוחני בסניף ישיבת תומכי תמימים העירונית
- הרב יחזקאל פייגין - מייסד וראש ישיבת תומכי תמימים פולטובה
- הרב שלמה איטקין - סוחר חסידי ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית
- הרב שמואל לייב לוין - משפיע בישיבת תומכי תמימים המקומית
- הרב בנימין שלמה גנזבורג - חבר הצוות החינוכי בישיבה
- הרב שמואל דברוסקין - חבר הצוות החינוכי בישיבה
- הרב שמואל מנחם קליין - מחשובי חסידי חב"ד בעיר
- הרב שניאור זלמן חוסידוב - מחשובי חסידי חב"ד בעיר
- הרב צבי הירש לרנר
לקריאה נוספת
שניאור זלמן ברגר, פולטבה - העיר שהכרתם רק מסיפורי חסידים, 
שבועון בית משיח מס' 1066
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |