שלום חריטונוב (ניקולייב): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:38, 21 באוגוסט 2023

ערך זה עוסק בבעל מנגן מניקולייב. אם התכוונתם לר' שלום חריטונוב מקראון הייטס, ראו שלום חריטונוב (קראון הייטס).

ר' שלום חאריטנאוו (ב' שבט תרמ"ו – כ"ה בטבת תרצ"ד) היה בעל מנגן ממשפחת חאריטאנאוו, שחיבר ניגונים חב"דיים רבים. שימש כשוחט ובודק בעיר ניקולייב.

תולדות חיים

נולד בב' שבט תרמ"ו לאביו ר' אברהם חריטונוב, ששימש כשוחט בעיר ניקולייב שבאוקראינה למשפחה שרבים ממנה נודעו כבעלי מנגנים.

למד בישיבת תומכי תמימים, בזמבין אצל הרב שמואל גרונם אסתרמן, ואחר כך בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם למד בין השנים תרס"ג-תרס"ז (1903–1907)^[1].

לאחר מכן השתקע בעיר ניקולייב, שם מילא את מקום אביו כשוחט ובודק. היה חוזר שם מאמרי דא"ח, וקיבל רשות מהרבי הרש"ב להוסיף באמירת המאמר הסבר בנושא ממקורות אחרים.

בשנותיו האחרונות סבל מקשיי גדולים בפרנסה, לאחר ששלטונות ברית המועצות אסרו שחיטת בהמות. הוא החל לנדוד כדי לחפש פרנסה, ועבר בין לנינגרד, מוסקבה ומלחובקה. בכ"ה טבת תרצ"ד (1934) נפטר בבית גיסו במוסקבה, והוא בן 48.

ניגוניו

ר' שלום חיבר ניגונים רבים, בסגנון עמוק. בתשל"ג (1973) הוציא בנו שמשון תקליט מלחניו.

בין הניגונים שהלחין:

ניגון כי הנה כחומר - ניגון דבקות ללא מילים. נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, (וע"כ שמו).
ניגון הבן יקיר לי - על מילות הפסוק "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'".
שושנת יעקב - ניגון מארש על מילות הפיוט לפורים "שושנת יעקב".
ניגון וקרב פזורנו - ניגון בסגנון וואלאח ללא מילים.
ניגון א מאשינקע - הניגון חובר על ידו מספר חדשים לפני פטירתו, לאחר שהפסיד בדין תורה על מכונת תפירה שהייתה חיונית עבורו כדי להתפרנס ללא חילול שבת. מתוך שברון ליבו חיבר את הניגון.
ניגון פאנקע
ניגון דביקות
ניגון התוועדות^[2].
ניגון יעלה^[3]
ניגון שמחה^[4].
ניגון געגועים - ניגון דביקות לר' שלום חריטונוב שהיה מתפלל איתו את תפילת נעילה^[5].

משפחתו

בנו, ר' שמשון חריטונוב

ראו גם

קטגוריה:ניגוני ר' שלום חריטונוב

לקריאה נוספת

דוד ז. רוטנברג, זכיתי לקבל מחמאה מהרבי שליט"א על דיוק הניגונים... כפר חב"ד, גליון 507, ע' 52

הערות שוליים

↑ ליובאוויטש וחייליה עמוד 295.
↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ. לביצוע מקהלת הקאפעלע (בדקה 05:05)
↑ להורדה או להאזנה (מידע · עזרה) בביצוע ר' דוד הורביץ • בביצוע מקהלת הקאפעליע
↑ להאזנה לניגון מפי ר' שמשון חריטונוב. לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ

[1] ליובאוויטש וחייליה עמוד 295.

[2] לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ. לביצוע מקהלת הקאפעלע (בדקה 05:05)

[3] להורדה או להאזנה (מידע · עזרה) בביצוע ר' דוד הורביץ • בביצוע מקהלת הקאפעליע

[4] להאזנה לניגון מפי ר' שמשון חריטונוב. לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ

[5] לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 נולד  ב[[ב' שבט]] [[תרמ"ו]] לאביו ר' [[אברהם חריטונוב]], ששימש כשוחט בעיר [[ניקולייב]] ש[[באוקראינה]] למשפחה שרבים ממנה נודעו כבעלי מנגנים.
-למד בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]], ב[[זמבין]] אצל הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואחר כך ב[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ליובאוויטש]], שם למד בין השנים [[תרס"ג]]-[[תרס"ז]] (1903–1907){{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 295.}}.
+למד בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]], ב[[זמבין]] אצל הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואחר כך ב[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שם למד בין השנים [[תרס"ג]]-[[תרס"ז]] (1903–1907){{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 295.}}.
 לאחר מכן השתקע בעיר ניקולייב, שם מילא את מקום אביו כשוחט ובודק. היה חוזר שם [[מאמר|מאמרי דא"ח]], וקיבל רשות מ[[הרבי הרש"ב]] להוסיף באמירת המאמר הסבר בנושא ממקורות אחרים.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
 [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]