ברוך שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: , קידוד קישורים, עדכון)
שורה 7: שורה 7:
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.
ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/6/3.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן"].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.


זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.  
זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.


ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.
ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל"א]], אמר לכבודו [[אדמו"ר המהר"ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.
שורה 13: שורה 13:
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].
זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר המהר"ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].


נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/08/5d629c8a6dd7e_1566743690.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה"ת, תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.
נפטר ב[[כ"ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב"ש''', עמ' 16.}} [[תרפ"ו]]{{הערה|"שאלון העציר" של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], כ"ג חשוון תש"ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', כפר חב"ד תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.}}.


==רשימת ענינים וסיפורים==
==רשימת ענינים וסיפורים==

גרסה מ־17:45, 24 בדצמבר 2023

פדיון נפש שכתב אל אדמו"ר הריי"צ

רבי ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"גכ"ט טבת תרפ"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, תלמיד חכם ובעל שמועה. יומניו מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי קה"ת. בנו הוא רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חיים

נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.

בברית המילה נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן[1]. הרב שלום דובער לוין משער ששם זה נוסף לו כאשר נשא את אשתו הרבנית זלדה רחל שניאורסון בת החסיד ר' זלמן חייקין, ולפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי הצמח צדק, בערב יום כיפור, בפעם הראשונה בירכו בברכת כוהנים, ובשניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבת שלפני חתונתו, בחודש טבת תרל"א, אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות דיבור המתחיל "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

נפטר בכ"ט טבת[2] תרפ"ו[3].

רשימת ענינים וסיפורים

'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו נערכו על ידי הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס שהוסיפו לו תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ובסופו מפתחות מפורטים. יצא לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (ע"פ כתי"ק כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א) על ידי הוצאת קה"ת.

היומנים יצאו לאור גם בספר בשם רשימות הרב"ש, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין.

משפחתו

זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ"ג אדר, בשנת תרס"ח. ובנישואין שניים נשא את דבורה רבקה וזכה שאדמו"ר הרש"ב יוליך אותו לחופה.

ילדיו מנישואיו הראשונים:

לקריאה נוספת

  • תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה בשבועון בית משיח גליונות 118-121

קישורים חיצוניים


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


הערות שוליים

  1. מענה הרבי מלך המשיח שליט"א לר' שלום דובער לוין, נדפס בתולדות חב"ד ברוסיא הצארית, פרק "ר' ברוך שלום שניאורסאהן".
  2. רשימות הרב"ש, עמ' 16.
  3. "שאלון העציר" של בנו רבי שמואל שניאורסון, כ"ג חשוון תש"ב, קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק, כפר חב"ד תשע"ט, עמ' 52, הע' 40.
  4. אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא עמ' ערב.