מאיר יחיאל הרשקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''בניו ובנותיו''' | '''בניו ובנותיו''' | ||
*בתו מרת | *בתו מרת טובה יפה ברכה, רעיית הרב יוסף יצחק רוזנברג, מחנך בתלמוד תורה חב"ד ירושלים ומנהל סניף צבאות השם, ביתר | ||
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב יוסף יצחק וויספיש, ביתר | *בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב יוסף יצחק וויספיש, ביתר | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל הרשקוביץ, [[אלעד]] | *בנו, ר' מנחם מענדל הרשקוביץ, [[אלעד]] | ||
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' שניאור זלמן קוביטשעק, ביתר | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:28, 3 בדצמבר 2023
.jpg)
הרב מאיר יחיאל הרשקוביץ (יליד שנת תשכ"ד, 1964) הוא ממנהלי מרכז היכל מנחם ירושלים, ומאנשי קהילת חב"ד בביתר עלית.
תולדות חיים
נולד בבני ברק בי"ז שבט תשכ"ד לאביו הרב אברהם יעקב הרשקוביץ ולאמו מרת טובה יפה.
כבחור סייע בסידור לדפוס של חילוק התניא לפי שיעורי לימוד יומיים כחלק מההכנה לדפוס של החת"ת.
בשנת תשמ"ב נסע ללמוד בישיבה הסמוכה לחצר הרבי, ונותר ללמוד בחצר הרבי במשך כשבע שנים עד לשנת תשמ"ח. בחלק ניכר מתקופה זו כתב יומן אישי בו תיעד את המתרחש בחצרות קודשנו[1].
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דיצה בת הרב בועז לזר ורעייתו מרת לאה, בי"ב אדר ב' תשנ"ב[2], נמנה על אנשי צוות היכל מנחם ירושלים, ולצד זאת סייע בפרוייקטים רבים הקשורים בשדה ההוצאה לאור החב"דית[3].
עם התגבשותה של קהילת חב"ד בביתר עלית, קבע את מגוריו בעיר.
לצד פעילותו בהיכל מנחם, משמש כיום כחבר צוות ההגהה של בית ההוצאה לאור חזק.
משפחתו
אחיו וגיסו
- אחיו, הרב יוסף שאול הרשקוביץ מלוד - מנהל חיידר אידיש אהלי תורה בכפר חב"ד
- אחיו, הרב ישראל הרשקוביץ – רב קהילת חב"ד שליח הרבי ויו"ר המוסדות באופקים
- אחיו, הרב צבי הרשקוביץ מכפר חב"ד - סגן רב 'כללית' שירותי בריאות ומנהל מחלקת דת וכשרות
- גיסו, הרב טוביה דורון - שליח הרבי בבת ים, סופר סת"ם, וחבר באגודה למען הגאולה האמתית והשלמה
- גיסו, הרב יעקב רושנבסקי - מירושלים
- גיסו, ר' אביעזר מרינברג - מקריית מוצקין
בניו ובנותיו
- בתו מרת טובה יפה ברכה, רעיית הרב יוסף יצחק רוזנברג, מחנך בתלמוד תורה חב"ד ירושלים ומנהל סניף צבאות השם, ביתר
- בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב יוסף יצחק וויספיש, ביתר
- בנו, ר' מנחם מענדל הרשקוביץ, אלעד
- בתו מרת דבורה, רעיית ר' שניאור זלמן קוביטשעק, ביתר
הערות שוליים
- ↑ נכון לשנת תשפ"ג פורסמו שלושה חלקים מהיומן, בחגיגת בר המצווה של בנו בשנת תשס"ט (שנת תשמ"ו), בנישואי בתו בשנת תשע"ה (חורף תשמ"ז), ובחתונת בתו בשנת תשפ"ג (קיץ תשמ"ז).
- ↑ את מכתב הברכה לחתונה שיגר הרבי בט"ו אדר ראשון, כעשר ימים בלבד לפני המאורע של כ"ז אדר ראשון תשנ"ב, ובכך היה מהאחרונים שזכו לעת עתה לחתימתו של הרבי על מכתב הברכה לחתונה.
- ↑ ראו לדוגמא הקדמתו של הסופר ר' שניאור זלמן ברגר לספר 'נודע בשיעורים'. הקדמה לספר 'אגרות צלך', ועוד.