תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:09, 11 באוגוסט 2023

ערך זה עוסק בישיבה קטנה. אם התכוונתם לישיבה אחרת בבית שמש, ראו תומכי תמימים בית שמש (פירושונים).

תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)
תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ.
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	אלול תשע"ו
מיקום	בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, בית שמש
ראש הישיבה	הרב משה לידר
משגיח ראשי	הרב יונתן מנחם אנקווה
מנהל גשמי	ר' חיים שארף
מספר תלמידים	כ-140 תמימים
ספר פלפולים	שער הפלפול
קובץ הערות	הערות התמימים ואנ"ש, מאה ועשרים - הערות וביאורים

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב הרב משה לידר והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח.

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בחודש אלול תשע"ו בעיר ראשון לציון על ידי הרב משה לידר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.

לאחר המעבר למתחם בעיר בית שמש חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת^[1], והביאו לשמש כמשגיח את הרב יונתן מנחם אנקווה ואף המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' שלום דובער וולפא למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי^[2]. במשך מספר חודשים היה הרב זושא פויזנר משפיע^[3] וגם הרב משה קורנוויץ^[4]^[5]^[6] אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר^[7].

בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.

בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את התומכי תמימים לכל בית^[8]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה^[9]^[10].

האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.

לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים^[11].

הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם הישיבה הגדולה בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.

בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמה ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ"ד^[12].

לקראת י' שבט תשפ"ג הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה ובניית מרפסת מיוחדת ומרווחת המשקיפה אל הנוף המרהיב בסמוך לישיבה.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשקר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה, בנוסף החלו שיפוצים בחצר הישיבה והרחבת המטבח, כמו כן, החלו בבניית שולחנות חדשים לזאל הישיבה אשר יתנו מקום לקליטת הבחורים החדשים ללא צורך בהרחבת הזאל.

נכון לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ד תמנה הישיבה כ-150 תמימים.

הנהגות מיוחדות

התוועדויות ויומי דפגרא

בישיבה מודגשת החיות המיוחדת בהתוועדויות הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.

בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.

בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של יומא דפגרא או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג פורים בישיבה ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.

שיעורים ומבצעים מיוחדים

מדי שבוע מתקיימים מספר שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה הרב לידר (לשיעור א' ולשיעור ב') ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה, שיעור רמב"ם, סדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע,

בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:

ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם^[13] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם ועל מאמר נבחר.
מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות, בשנת תשפ"ב סיימו 16 מתלמידי הישיבה את מסכת שבת לאחר שנבחנו באופן מלא.

יש גם מבצע נוסף שאותו הגה הרב לידר בחודש אדר תשפ"ב מבצע עשר דקות שבו התמימים המשקיעים ולומדים באופן מלא בעשר דקות הראשונות של כל סדר או שיעור בישיבה ומי שצלח את המשימה במשך שבוע שלם זוכה להגיע לשיעור מיוחד בבית הרב לידר בנוסף לפרסים ותגבורים שונים ובסוף השנה מתקיים טיול מיוחד אשר נמשך לשבת מרוממת לתלמידים המשתתפים במבצע בלבד.

במהלך שנת הלימודים תשפ"ג פתח הרב אליהו אמויאל את מועדון התפילה המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, מידי שבוע מתקיים כינוס למשתתפי התוכנית בו מחולק חוברות עיון ומשימות שבועיות שהבחור צריך ללמוד ולקיים, בבין הזמנים ישנם משימות רבות ומגוונות אשר בסופו מחולק שי אישי למשתתפים, מידי חודש מתקיים טיול למשתתפי התוכנית, והתוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.

בישיבה שמים דגש על ההכנה הרוחנית לפני כל חג או מועד ובדרך כלל מתקיימים מבצעים מיוחדים לפני כל חג או מועד, בשנת תשפ"ג לפני חג הפסח והפורים התקיים מצבע אותו הוביל הרב חיים מרטון בו תלמידי הישבה סיכמו או ניבחנו על עשרה שיחות של הרבי על החג וכך הכינו את עצמם רוחנית וחסידית לקראת החג, התלמידים המסכמים יצאו לטיול והתוועדות מיוחדת.

פרוייקט נוסף שיחל לפעול באופן מלא בחודש חשוון תשפ"ג הוא לימוד תורה בשבתות חופשה, מטרת הפרוייקט הוא לקיים את הוראותו של הרבי כך שבכל זמן יהיה לתמים את הצורך והרצון ללימוד תורה בפרט בזמנים בהם הוא לא נמצא ברשות הישיבה.

מהלך הפרויקט יעבוד כך שכל בחור לפני היציאה לשבת חופשה יקבל ערכה מיוחדת דפי חזרה על עניינים מסוימים שנלמדו בישיבה וכן חוברת ללימוד אישי של הבחור בבית הכוללת, מאמרים, דף גמרא וקטע הלכה, כמו כן רוצים בהנהלת הישיבה לקיים סדרי לימוד מלאים בתקופות בין הזמנים הארוכות^[14].

מרכז את"ה בישיבה מחולק ל-10 אגפים שונים שעליהם אחראים תמימים מהישיבה, ובראשות את"ה עומד הרב דובער דהאן אשר אחראי על כלל פעיליות את"ה, הכינוסים וסידור הארגון.

שיטה לימודית

לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.

בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.

בשיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות, בסוף שנת הלימודים תשפ"ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.

בישיבה נותתנים מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות שונה על שיחותיו של הרבי על הגאולה ומלמדת איך למסור את הדברים בצורה הנכונה ביותר.

שיטה חינוכית

בישיבה לא קונסים בחורים ולא משתמשים כמעט בעונשים, כשבחור עובר על כללי הישיבה בדר כלל מדברים איתו על שורש המעשה ומגיעים להבנה משותפת מה יגרום לו לא לעשות זאת פעם הבאה, במידת הצורך כשהבחור לא מבין הוא נשלח לביתו למשך 24 שעות או שהוריו מוזמנים לשיחה כדי שיגרום לו להבין את חומרת המעשה.

הישיבה שמה דגש מיוחד על שמירת הזמנים ועושה מבצעים וכינוסים לעיתים קרובות בו מובאים דברי הרבי על הנושא, בעקבות כך אחוזי האיחורים בישיבה ירדו דרסטית.

פעמים רבות הנהלת הישיבה מתעניינת בחוות דעתם של הבחורים בנושאים ובהחלטות שונות של הישיבה והנהלתה ובהתאם לכך, התלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת והשיח בין הצוות לבחורים בוגר יותר, כשכל צד מבין את השני.

בשיבה שמים דגש גדול גם על ההנהגה בבית ובבין הזמנים, הישיבה מצריכה לבקש אישור על שהות התלמיד בבין הזמנים או בזמנן החופשה אם הוא לא נמצא עם הוריו, כמו גם, הישיבה מרבה להזהיר בדבר השימוש באינטרנט ובכליו במיוחד בזמני החופשות, בנוסף לפני כל יציאה לבית מחולק מטעם הישיבה חוברת לימוד אשר על התלמיד ללמוד בביתו.

בישבה מודגש ההכנה הרוחנית של הבחור לקראת הנסיעה לרבי והתנאים לנסיעה לחודש החגים הוא התייעצות עם המשפיעה על זמן השהות בחצרות קודשנו וההכנה הראויה לכך, בנוסף, בחור אשר במהלך השנה עבר על אחת מקווי היסוד של הישיבה אינו יכול לטוס ליותר משבועיים אך אין מצב בו אין אישור לבחור לטוס כלל.

צוות הישיבה

הנהלת הישיבה

הרב משה לידר - ראש הישיבה
הרב שניאור לידר - מנהל כללי
הרב יונתן מנחם אנקווה - משגיח שיעור ג' ומשגיח ראשי
הרב חיים מרטון - משגיח שיעור ב'
הרב אליהו אמויאל - משגיח שיעור א'
הת' שניאור זלמן אנקווה - משגיח ערב

ר"מים בגמרא עיונא וגירסא

שיעור א':

הרב אליהו קטורזה - רמה א'
הרב שלום דובער מפעי - רמה ב'
הרב נועם בן חמו - רמה ג'
הרב מנחם מענדל ידגר - מורה עזר.
הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.

שיעור ב' וג':

הרב חנניה כהן - רמה ד'
הרב מנשה אמיתי - רמה ה'
הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'
הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'
הרב ישראל בינט - מורה עזר.
הרב שלום דובער מישולובין - מורה עזר.

משפיעים ור"מים לפי שיעורים

שיעור א':

הרב שלום בער קטורזה משפיע.
הרב דובער דהאן - משפיע.
הרב שלום דובער מישולובין - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
הרב שי שמעון כהן - משיב בהלכה ובגאומ"ש.

שיעור ב':

הרב שלמה רוזנבלט - משפיע.
הרב מענדי מקלר - משפיע.
הרב שניאור זלמן גליס- משיב בהלכה ובגאומ"ש.
הרב יצחק איתן מזרחי - משיב בהלכה ובגאומ"ש.

שיעור ג':

הרב משה לידר - משפיע.
הרב חיים דוד וילהלם - משפיע.
הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ"ש.
הרב מנחם ישראלי - משיב בהלכה ובגאומ"ש.

הנהלה גשמית

ר' חיים שארף - מנהל גשמי
ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית
ר' יעקובי פישר - חבר הנהלה גשמית
ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
ר' צבי גרינברג - מזכיר משנה
ר' שמעון רוטר - טבח ראשי
ר' מנחם מאור - עובד מטבח
ר' מענדי ערנטרוי - עובד מטבח

יועצים

ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
ר' זאב רייניץ - יועץ

רבני הישיבה בעבר

הרב שלום דובער וולפא - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
הרב זושא פויזנר - משפיע ראשי - תש"פ - תשפ"א
הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ
הרב ישראל יצחק זלמנוב (לוד) - ר"מ, משפיע ומנהל חינוכי תשע"ז - תשפ"ב
הרב ישראל גדסי - משגיח - תשע"ט - תשפ"ב

ראו גם

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

קישורים חיצוניים

תמימים קום - בלוג הישיבה (הקישור אינו פעיל, א' תמוז (בדר"ח) תשפ"ב, ימות המשיח)
כתבות וחדשות אודות הישיבה

הערות שוליים

↑ תומכי תמימים בית שמש
↑ בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".
↑ הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר
↑ במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה
↑ לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח
↑ היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א
↑ הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא
↑ בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
↑ האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
↑ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים .
↑ יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, ישראל יצחק זלמנוב, ישראל גדסי, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טהאלער.
↑ במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה
↑ ג' פרקים ופרק אחד ליום
↑ חודשי החגים ובין הזמנים

[1] תומכי תמימים בית שמש

[2] בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

[3] הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר

[4] במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה

[5] לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח

[6] היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א

[7] הרב קורנוויץ, ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא

[8] בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".

[9] האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.

[10] "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים .

[11] יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, ישראל יצחק זלמנוב, ישראל גדסי, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טהאלער.

[12] במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה

[13] ג' פרקים ופרק אחד ליום

[14] חודשי החגים ובין הזמנים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

גרסה מ־17:09, 11 באוגוסט 2023 (עריכה) ישראל בטח בהשם (שיחה \| תרומות) (←‏שיטה חינוכית) → העריכה הקודמת		גרסה מ־17:09, 11 באוגוסט 2023 (עריכה) (ביטול) ישראל בטח בהשם (שיחה \| תרומות) (←‏התוועדויות ויומי דפגרא) העריכה הבאה ←
שורה 53:		שורה 53:

	בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.		בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.



	בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.		בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של '''יומא דפגרא''' או תאריך חסידי, והחזירה לעולם את המושג '''פורים בישיבה''' ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד המוקדש ברובו למבצעים אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.