נר נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מקור וטעם המנהג== | ==מקור וטעם המנהג== | ||
מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים כבר נהוג אלפי שנים ומקורו מיוחס לכתוב ב[[ספר משלי]]: | מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים כבר נהוג אלפי שנים ומקורו מיוחס לכתוב ב[[ספר משלי]]: "נר ה' נשמת אדם{{הערה|משלי כ, כז. רבנו בחיי שמות כה, לא.}}". | ||
המנהג נזכר ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות, ח, ו.}} "אין מברכין .. על הנר .. של מתים". כמו כן מספרת הגמרא על [[רבי יהודה הנשיא]], שהותיר לבניו צוואה להדליק נר לאחר פטירתו "נר יהיה דלוק במקומו", משום כבוד{{הערה|כתובות קג, א.}}. | המנהג נזכר ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות, ח, ו.}} "אין מברכין .. על הנר .. של מתים". כמו כן מספרת הגמרא על [[רבי יהודה הנשיא]], שהותיר לבניו צוואה להדליק נר לאחר פטירתו "נר יהיה דלוק במקומו", משום כבוד{{הערה|כתובות קג, א.}}. | ||
בתורת ה[[קבלה]] מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה יש הנוהגים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש בנוסף להדלקת נר כנהוג. | |||
על פי תורת החסידות, הנר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: ה'נר' כולל פתילה (הגוף והנפש הבהמית), שמן (תורה ומצוות) ואש (אור ה'). תפקידה של הנשמה בעולם הוא להדליק את הנר, דהיינו: על-ידי קיום התורה והמצוות מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו. | על פי תורת החסידות, הנר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: ה'נר' כולל פתילה (הגוף והנפש הבהמית), שמן (תורה ומצוות) ואש (אור ה'). תפקידה של הנשמה בעולם הוא להדליק את הנר, דהיינו: על-ידי קיום התורה והמצוות מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== זמני הדלקת הנר == | == זמני הדלקת הנר == | ||
נוהגים להדליק נר זה בעיקר ב[[יארצייט]] (יום השנה), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד | נוהגים להדליק נר זה בעיקר ב[[יארצייט]] (יום השנה), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד קברו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי ה[[אבלות]], ונוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב{{הערה|באם היא שנה מעוברת שהאבילות מסתיימת אחרי י"ב חודש, מכל מקום יש להשאיר נר שידלוק עד אחרי היארצייט. ראה קונטרס 'הקיצו ואנחנו שוכני עפר, להרבה יוסף יצחק גרליק עמ' 227, בשם הריל"ג.}}. | ||
סמוך לתפילה בה עולה האבל אחר אביו אמו עולה שליח ציבור כל י"א החודשים מהפטירה{{הערה|שו"ע יו"ד שעו, ד.}}, מדליקים חמשה נרות{{הערה|ספר המנהגים עמ' 8 ובעמ' 77.}} | |||
בשולחן ערוך{{הערה|שו"ע אורח חיים תרי.}} מובא שבערב יום כיפור נהוג להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו. | בשולחן ערוך{{הערה|שו"ע אורח חיים תרי.}} מובא שבערב יום כיפור נהוג להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו. | ||
גרסה מ־20:04, 1 באוגוסט 2023
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
נר נשמה או נר זכרון הוא מנהג של הדלקת נר לציון זיכרון של קרוב משפחה או צדיק שנפטר שמקובל כסגולה לעילוי נשמתו.
מקור וטעם המנהג
מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים כבר נהוג אלפי שנים ומקורו מיוחס לכתוב בספר משלי: "נר ה' נשמת אדם[1]".
המנהג נזכר במשנה במסכת ברכות[2] "אין מברכין .. על הנר .. של מתים". כמו כן מספרת הגמרא על רבי יהודה הנשיא, שהותיר לבניו צוואה להדליק נר לאחר פטירתו "נר יהיה דלוק במקומו", משום כבוד[3].
בתורת הקבלה מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה יש הנוהגים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש בנוסף להדלקת נר כנהוג.
על פי תורת החסידות, הנר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: ה'נר' כולל פתילה (הגוף והנפש הבהמית), שמן (תורה ומצוות) ואש (אור ה'). תפקידה של הנשמה בעולם הוא להדליק את הנר, דהיינו: על-ידי קיום התורה והמצוות מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו.
לפי תורת הסוד יש עדיפות להדליק נר שמן[4], ויש שמעדיפים להדליק נר שעשוי מדונג (שעוות דבורים) – משום שבמילה "שעוה" יש רמז לפסוק שמנבא את תחיית המתים: "הקיצו ורננו שוכני עפר"[5]. אם אין בנמצא נר להדלקה, ניתן להסתפק בנורה חשמלית.
זמני הדלקת הנר
נוהגים להדליק נר זה בעיקר ביארצייט (יום השנה), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד קברו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי האבלות, ונוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב[6].
סמוך לתפילה בה עולה האבל אחר אביו אמו עולה שליח ציבור כל י"א החודשים מהפטירה[7], מדליקים חמשה נרות[8]
בשולחן ערוך[9] מובא שבערב יום כיפור נהוג להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו.
המהרש"ל[10] טען שהדלקת נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת האב או האם היה נהוג בכל ארץ אשכנז.
יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת יזכור בבתי הכנסת (יום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, שבועות).
נוהגים להדליק נר נשמה בימי הילולא של צדיקים ועל פי הוראת הרבי במיוחד בי' שבט יום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ.
על פי רוב מדליקים נר מיוחד שזמן בעירתו ארוך במעט מיממה. ישנם נרות שדולקים שבוע שלם, ונהוג להדליקם בעיקר בזמן השבעה, בבית האבל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה שורפין, למה מדליקים נר נשמה? באתר בית חב"ד
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מהו טעם מנהג הדלקת הנר לנשמת הנפטר?
הערות שוליים
- ↑ משלי כ, כז. רבנו בחיי שמות כה, לא.
- ↑ ברכות, ח, ו.
- ↑ כתובות קג, א.
- ↑ גשר החיים, כ.
- ↑ מכתב ראש חודש שבט ה'תשי"א.
- ↑ באם היא שנה מעוברת שהאבילות מסתיימת אחרי י"ב חודש, מכל מקום יש להשאיר נר שידלוק עד אחרי היארצייט. ראה קונטרס 'הקיצו ואנחנו שוכני עפר, להרבה יוסף יצחק גרליק עמ' 227, בשם הריל"ג.
- ↑ שו"ע יו"ד שעו, ד.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 8 ובעמ' 77.
- ↑ שו"ע אורח חיים תרי.
- ↑ שו"ת מהרש"ל סוף סימן מו
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||