יעקב זכריה מסקליק

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב יעקב זכריה מסקאליק
ר' יעקב זכריה בתמונה מתוך תיק האסיר שלו, תמונה זו צולמה בעיצומה של חקירה.
יענקל זוראוויצ'ער
לידה	תרמ"ח
פטירה	תרח"צ
	סיביר (ככל הנראה)
מקום פעילות	ז'וראוויץ, מוסקבה, מלחובקה
השתייכות	חסיד חב"ד
תפקידים נוספים	רב, מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, עשרת המושבעים
רבותיו	כ"ק אדמו"ר הרש"ב, כ"ק אדמו"ר הריי"צ

הרב החסיד יעקב זכריה הלוי מסקאליק, המכונה ר' יענקל זוראוויצ'ער (תרמ"ח - תרח"צ), היה מהקבוצה הראשונה שלמדה בתומכי תמימים בליובאוויטש, התמסר למען החזקת היהדות ברוסיה במסירות נפש.

תולדות חיים

נולד (ככל הנראה) בשמחת תורה תרמ"ח, בעיירה שצעדרין.

בעת שהיה מה'תמימים' המבוגרים ב'תומכי תמימים', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (=אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

בשנת תרע"א (לערך) נשלח ר' יענקל על ידי הרבי הרש"ב להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק בשליחויות של הרבי במסירות נפש. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור רב, אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות למלמדים ולראשי ישיבות. כמו כן מסר דיווחים שוטפים לרבי הריי"צ על מצב המקוואות ובתי הכנסת בעיירות שונות. הצטיין מאוד במידת החסד שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או עור פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה".

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על החיידר שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "רכ"ב זה טוב, אבל ריבותי"ם זה טוב עוד יותר".

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ כרת עימם ברית שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך כמה שבועות בשלהי קיץ תרפ"ז שימש כמזכיר הרבי הריי"צ.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' רפאל נחמן כהן, נשלח על ידי הק.ג.ב. לגלות בסיביר, ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו

לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב פאלע כהן בעת היותו של ר' פולע בגלות בסיביר - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה: "... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה וביטחון חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' יואל כהן), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת פורים בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל גאולה שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך באהבה מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."

המאסר והרצח

היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. וניסו לעוצרו הרבה פעמים, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שבשנת תרצ"ה עצרוהו ושלחו אותו לקזחסטן ביחד עם ר' שלמה מטוסוב, ר' מאיר אבצן ועוד שלושה חסידים שהוא היה המבוגר ביניהם. היו שולחים לו דפים של דא"ח בתוך ספרי קריאה ברוסית. באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו. לאחר מספר ימים ראו אותו החסידים נוסע במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדו שם, שהוא נהרג ביריה על קידוש ה', היה זה בקיץ תרח"צ.

משפחתו

רעייתו בזיווג ראשון:

• מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)

בנו:

• ר' מנחם מענדל
• כלתו. מרת ציפה עלקא.

בנותיו:

• מרת פריידא רסקין (אשת ר' שאול).
• מרת בלומא גלפרין (אשת ר' שמעון).

רעייתו בזיווג שני:

• מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' יוחנן גורדון)

לקריאה נוספת

• יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה

קישורים חיצוניים

• הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי, לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז

מנין כריתת הברית
כ"ק אדמו"ר הריי"צ | משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשווילי | יצחק יעקב מינקוביץ' | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)