יהדות התורה והמדינה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:20, 14 במאי 2024

יהדות התורה והמדינה הוא חיבור שכתב ר' אוריאל צימר, בהוראתו של הרבי^[1], בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל הציונות ומדינת ישראל מבחינה השקפתית.

החוברת יצאה לאור בשנת תשי"ט תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת תשע"ב כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב חיים קנייבסקי.

מבנה החוברת

בתחילה מגדיר הכותב את מהות החיבור שהיא - הגדרת השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של כל גדולי ישראל בכתבו:

במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.

— ע' 5 בחוברת

בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.

בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה היהודית-הלכתית, וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה, הכותב מבאר כי מהותו של עם ישראל שונה מכל הבריאה, יש בהם נשמה אלוקית והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד ע"י מדינה ושפה משותפת, ותו לא.

והמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ולשון הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.

לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"דתית לאומית" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:

הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.

— ע' 47 בחוברת

החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - הגאולה.

התייחסות הרבי

כאמור, החוברת נכתבה בהוראתו של הרבי, שאף עבר על החוברת לפני הדפסתה^[2], אף שלא נכתבה בשם חב"ד ולא הוזכרה בה זהותו החסידית של כותבה.

למרות החריפות הרבה בה השתמש הרב צימר בחוברת, מסופר כי כשהכניס את החוברת לרבי לבקורת לאחר שהרבי קרא אותו התבטא: "באמת הייתי רוצה שהחוברת תהיה כתובה יותר 'חזק' ויותר 'חריף' אבל כדי לא לעכב את ההדפסה - שידפיס את זה מיד"^[3]^[4].

קישורים חיצוניים

יהדות התורה והמדינה, ירושלים: מהדורה ראשונה, תשי"ט, באתר אוצר החכמה

יהדות התורה והמדינה, ירושלים: תשע"ב, באתר HebrewBooks

יהדות התורה והמדינה בפורמט טקסט, באתר הגאולה
מכתבו של ר' אוריאל צימר בו מתאר את תגובת הרבי אליו על החוברת, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אגרות חסיד, מהדורה ראשונה, ‏עמ' 20; כפר חב"ד, גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב שלום דובער וולפא, בין אור לחושך, עמ' 13-14.
↑ מכתב אוריאל צימר לרב טוביה בלוי, כ"ג באב תש"כ; צוטט אצל האחרון, לקט ופרט, ג, תשע"ח, ע' פג.
↑ בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין".
↑ ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש ע' 243.

[1] אגרות חסיד, מהדורה ראשונה, ‏עמ' 20; כפר חב"ד, גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב שלום דובער וולפא, בין אור לחושך, עמ' 13-14.

[2] מכתב אוריאל צימר לרב טוביה בלוי, כ"ג באב תש"כ; צוטט אצל האחרון, לקט ופרט, ג, תשע"ח, ע' פג.

[3] בתרגום חופשי. במקור (באידיש): "באמת וואלט איך געוואלט אז דער ספר זאל זיין נאך שטארקער נאך שארפער, נאר כדי נישט אפהאלטן די הדפסה זאל מען עם גלייך מדפייס זיין".

[4] ממכתבו של ר' גרשון צבי גליק ממה ששמע מאשתו של הרב צימער - נדפס בספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש ע' 243.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.
-החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין".
+החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].
 ==מבנה החוברת==
+בתחילה מגדיר הכותב את מהות החיבור שהיא - הגדרת השקפת עולם קיימת, עמדתה של יהדות התורה כלפי 'מדינת ישראל'. המחבר מציין כי החיבור מתאים לשיטתם של כל גדולי ישראל בכתבו:
+{{ציטוט|תוכן=במשך שנות חיי היתה לי הזכות וההזדמנות להפגש או לעמוד במגע קרוב פחות או יותר כמעט עם כל גדול ישראל בדורנו מכל החוגים והסוגים בארצות שונות. אף אלה שלא זכיתי למגע אישי עמהם - עמדתי בקשרים קרובים עם תלמידיהם המובהקים או שראיתי את חיבוריהם. הדברים האמורים בחוברת זו הם מעין ״מכנה משותף״ בין כל הגישות השונות, אשר בו משתווים כל גדולי ישראל או עכ״פ רובם המכריע. אם כי, כאמור, איני מייצג בחיבור זה שום יחיד או רבים באורח רשמי, אך ברור שבעיקרם של דברים מובעת בזה הדעה הכללית הרווחת בין גדולי ישראל.|מקור=ע' 5 בחוברת|מרכאות=כן}}
 בתחילת החיבור מגדיר הכותב את מהותה של מדינה בהגדרה המקובלת בעולם, ובפרט את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
-בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה.
+בהמשך מראה הכותב כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא (מראה) את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה, הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד ע"י מדינה ושפה משותפת, ותו לא.
+והמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ולשון הקודש, הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'נטורי קרתא' לשאר היהדות החרדית, ועוד.
-לקראת הסוף מתייחס הרב צימר לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
+לקראת הסוף מתייחס הרב צימר גם לחוגי היהדות ה"[[ציונות דתית|דתית לאומית]]" ותוקף בחריפות את השקפת עולם זו, בכותבו בין השאר:
 {{ציטוט|תוכן=הציונות הדתית היא סתירה מיניה וביה. ציונות ומדינה - מנוגדים להשקפת התורה.|מקור=ע' 47 בחוברת|מרכאות=כן}}
+החוברת חותמת בפתרון האמיתי לציונות ולכל הבעיות שבשנות גלותנו - [[הגאולה]].
 ==התייחסות הרבי==