כפורת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|300px|הארון]] | [[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|300px|הארון]] | ||
'''הכפורת''' היא חלקו העליון של ארון העדות. | '''הכפורת''' היא חלקו העליון של [[ארון העדות]]. | ||
הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח. | הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== האם היה כלי בפני עצמו == | == האם היה כלי בפני עצמו == | ||
לדעת הרמב״ן הכפורת היא פרט וחלק מהארון, | לדעת [[הרמב״ן]] הכפורת היא פרט וחלק מהארון, | ||
ודוקא כשהכפורת מונחת על הארון אז הארון בשלימותו- ומוסיף הרבי: ויש לומר שהוא על דרך הארון גופא שהוא עשוי | ודוקא כשהכפורת מונחת על הארון אז הארון בשלימותו- ומוסיף [[הרבי]]: ויש לומר שהוא על דרך הארון גופא שהוא עשוי | ||
משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון — עד״ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון. | משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון — עד״ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון. | ||
ולדעת רש״י הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=90 הרבי.]</REF> | ולדעת [[רש״י]] הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=90 הרבי.]</REF> | ||
== הכרובים == | == הכרובים == | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח<REF>סוכה ה</REF>. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. | הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח<REF>סוכה ה</REF>. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. | ||
קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת | קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת ה[[שפע]] מלמעלה<REF>הרמב"ם, ע"פ רבנו בחיי – פר' תרומה</REF>.) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד <REF>רש"י – שמות כ"ה,כ"ב.</REF>. | ||
בעת | בעת ש[[ישראל]] נהגו כ[[רצון]] ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו. | ||
עם זאת, הגמרא מספרת שבשעת החורבן, שנכנסו | עם זאת, הגמרא מספרת שבשעת החורבן, שנכנסו ל[[היכל]] מצאו את הכרובים מעורים זה בזה. הטעם לכך, מסביר הרבי, שדווקא בשעת ההעלם הגדול ביותר ישנו גילוי הפנימי ביותר, וכמבואר לגבי רב ותלמיד, שכאשר מתגלה לרב שכל (השכלה) חדש ועמוק ביותר, הרי בהכרח שהרב יצטרך לשתוק על מנת לברר אצלו את עומק הדבר ולסדרו על מנת שיוכל להעבירו לתלמיד. ולכאורה בשעה זו הוא העלם והסתר מהתלמיד. אולם, לאמיתתם של דברים הרי העלם זה הוא הגילוי העמוק ביותר. | ||
כך הוא גם לגבי | כך הוא גם לגבי ה[[גאולה]] וה[[גלות]], שהעלם הגלות אינו אלא הסתר פנים בלבד שמטרתו גילוי, ולכן דוקא בשעה זו ישנו פנימיות הגילוי האמיתית - כרובים מעורים זה בזה. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
גרסה מ־00:36, 4 ביוני 2010
הכפורת היא חלקו העליון של ארון העדות.
הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח.
הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים.
גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.
האם היה כלי בפני עצמו
לדעת הרמב״ן הכפורת היא פרט וחלק מהארון, ודוקא כשהכפורת מונחת על הארון אז הארון בשלימותו- ומוסיף הרבי: ויש לומר שהוא על דרך הארון גופא שהוא עשוי משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון — עד״ז הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון.
ולדעת רש״י הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.[1]
הכרובים
מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה.
הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח[2]. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת.
קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה[3].) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד [4].
בעת שישראל נהגו כרצון ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו.
עם זאת, הגמרא מספרת שבשעת החורבן, שנכנסו להיכל מצאו את הכרובים מעורים זה בזה. הטעם לכך, מסביר הרבי, שדווקא בשעת ההעלם הגדול ביותר ישנו גילוי הפנימי ביותר, וכמבואר לגבי רב ותלמיד, שכאשר מתגלה לרב שכל (השכלה) חדש ועמוק ביותר, הרי בהכרח שהרב יצטרך לשתוק על מנת לברר אצלו את עומק הדבר ולסדרו על מנת שיוכל להעבירו לתלמיד. ולכאורה בשעה זו הוא העלם והסתר מהתלמיד. אולם, לאמיתתם של דברים הרי העלם זה הוא הגילוי העמוק ביותר.
כך הוא גם לגבי הגאולה והגלות, שהעלם הגלות אינו אלא הסתר פנים בלבד שמטרתו גילוי, ולכן דוקא בשעה זו ישנו פנימיות הגילוי האמיתית - כרובים מעורים זה בזה.
מקורות
- חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו
- התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.