משתמש:חב"דפדי פעיל/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
__NOTOC__
'''דבר מלכות וארא (ב')''' היא חלק מה[[שיחה]] שנאמרה ב[[שבת קודש]] [[פרשת וארא]], [[כ"ח טבת]], [[מברכים החודש]] [[שבט]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן בידי [[הרבי]] ב[[לשון הקודש]]{{הערה|השיחה נדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 268.}} - בעקבות פטירת הרב [[משה יצחק העכט]] בערב שבת{{הערה|גם בשלושים לפטירתו הקדיש לו הרבי שיחה על ספר זיכרון שיצא לעילוי נשמתו - ראו [[דבר מלכות משפטים (ב')]].}}.
{{ציטוט צף|בתקופה הראשונה דימות המשיח, בזמן ד"היום לעשותם" בתכלית השלימות (שאודותה מדבר בהלכה ד') – כיון שישנו ציווי להאדם, מודגשת בעיקר התועלת של האדם ע"י קיום המצוות, מתן שכרן של מצוות, "כדי שיזכו לחיי העולם הבא".{{ש}}משא"כ בתקופה השני' דימות המשיח, כשיחיו המתים – כיון שיתבטל הציווי להאדם, ויתגלה ענינם האמיתי שהם רצונו של הקב"ה, ומצד רצונו ית' יהיו האדם והעולם (בדרך ממילא) בתכלית השלימות, "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד . . כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו'", מובן, שמעמד ומצב זה אינו בשביל איזו מטרה ותכלית, "כדי כו'", אלא הוא עצמו המטרה והתכלית.|אות יו"ד - מוגה}}
'''קונטרס הלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם''' הינה [[שיחה]] [[מוגה|מוגהת]] המורכבת משיחות שאמר [[הרבי]] ביום ב' ד[[ראש השנה]], ליל [[שבת]] [[חול המועד]] [[סוכות]], ליל ויום [[שמחת תורה]] [[תשנ"ב]]{{הערה|השיחה הוגהה על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].}} - בקשר עם [[סיום הרמב"ם]].


שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].


==סיכום==
== הרב משה יצחק העכט ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[משה יצחק העכט]], [[דבר מלכות משפטים (ב')]]}}
הרב '''משה יצחק העכט''' היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת [[אגו"ח]], ראש ישיבת [[אחי תמימים ווסטר]] וזכה מלקבל מ[[הרבי]] קירובים מיוחדים.


בחיבורו של ה[[רמב"ם]], תורה שבעל פה ה"משנה תורה" לתורה שבכתב, יש חשיבות וגדר מיוחד שהוא "הלכות תורה שבעל פה - שאינן בטלין לעולם"!
הרב הכט הלך לבית עולמו ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ב]] ובהלוויתו שעברה על יד [[770]] השתתף גם [[הרבי]].


הטעם לנצחיות התורה ש"דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים" ולא שייך בהן שום שינוי גרעון או הוספה, היא להיותן רצונו הנצחי של הקב"ה, ואינו תלוי בהתאם לשינויים דמצב האדם והעולם כמו "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם".
בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי שיחה מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו (שיחה זו).


הפירוש ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא" אינו אלא בנוגע "להצווי להאדם" מכיון שהוא 'מציאות בפני עצמו' שייך לצוותו שיתנהג על פי רצונו של הקב"ה בתוך ענייני העולם, אבל לעתיד לבוא, שנשלמת עבודת היהודי, מציאותו תהיה חדורה ברצון הקב"ה עד שנעשית 'מציאות אחת', לא שייך ענין הצווי, אלא תתקיים מציאות המצווה בפועל, בדרך ממילא, בלי ציווי.
גם בשלושים לפטירתו הקדיש לו הרבי שיחה על 'ספר זיכרון - תפארת משה יצחק' שיצא לעילוי נשמתו{{הערה|[[דבר מלכות משפטים (ב')]].}}.


ועפ"ז מובן ש"מצוות בטלות" אך "הלכות של תורה – אינן בטלים לעולם".(ולכן מותר לקבור מת עם בגד כלאיים, כי כשיעמוד בתחיית המתים בוודאי לא יישאר לבוש בכלאיים, לא מצד הצווי אלא מצד רצונו של הקב"ה).
==תוכן השיחה==


וגם ה"הלכות כבית הלל" אינן בטלים לעולם, למרות שלעתיד לבא יחזרו ויפסקו הלכה כבית שמאי, כי מחלוקתם אינה אלא בנוגע להלכות התורה כפי שהם באים בתור 'ציווי להאדם לפעול בעולם׳ אבל באמת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ולעתיד לבא יתגלה ענינם האמיתי שהם 'רצונו של הקב"ה' שלמעלה מהעולם, ו"סופם להתקיים" כי הקב"ה "נמנע הנמנעות".


ובזה חותם הרמב"ם את ספרו: שבתקופה השנייה של ימות המשיח, כשיחיו המתים, נתעלה לדרגה זו שיתגלה רצונו של ה׳ ו"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה׳ בלבד.. ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
== ראו גם ==
 
* [[משה יצחק העכט]]
* [[דבר מלכות משפטים (א')]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
 
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378S0Iwb21hNlE2NW8/view?usp=drive_link&resourcekey=0-B1e21nISF42Z9q43cy9fQQ מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1xacqLRSgMMxPbzY369t1TgXi_5kyXJf1saWklV03CsI/edit?usp=drive_link גרסת טקסט]'''
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAajZKajE1LVJQRjg/view?usp=drive_link&resourcekey=0-QIJsS3Wb3vzJIIKffaCjBQ מוגה (לשון הקודש)] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1_ovBbOACek-GFvjy6UlyLUXSFc56l_oZN1NmXxAKESA/edit?usp=drive_link גרסת טקסט]'''


{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|הלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם]]
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|וארא]]
[[קטגוריה:חומש שמות|וארא]]

גרסה מ־09:27, 28 ביוני 2023

דבר מלכות וארא (ב') היא חלק מהשיחה שנאמרה בשבת קודש פרשת וארא, כ"ח טבת, מברכים החודש שבט תשנ"ב, והוגהה לאחר מכן בידי הרבי בלשון הקודש[1] - בעקבות פטירת הרב משה יצחק העכט בערב שבת[2].

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

הרב משה יצחק העכט

ערכים מורחבים – משה יצחק העכט, דבר מלכות משפטים (ב')

הרב משה יצחק העכט היה משלוחים הראשונים של אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגו"ח, ראש ישיבת אחי תמימים ווסטר וזכה מלקבל מהרבי קירובים מיוחדים.

הרב הכט הלך לבית עולמו בכ"ז טבת תשנ"ב ובהלוויתו שעברה על יד 770 השתתף גם הרבי.

בשבת לאחר פטירתו אמר הרבי שיחה מיוחדת אודותיו שבה ביאר את שמותיו ואת שם משפחתו (שיחה זו).

גם בשלושים לפטירתו הקדיש לו הרבי שיחה על 'ספר זיכרון - תפארת משה יצחק' שיצא לעילוי נשמתו[3].

תוכן השיחה

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. השיחה נדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 268.
  2. גם בשלושים לפטירתו הקדיש לו הרבי שיחה על ספר זיכרון שיצא לעילוי נשמתו - ראו דבר מלכות משפטים (ב').
  3. דבר מלכות משפטים (ב').