דבר מלכות חוקת: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ציטוט-צף|ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו"כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד"בין המצרים" יהי' "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – תהי' בפשטות ביאת המשיח והתפשטות המשיח, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו', ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה'", ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל – כפס"ד הרמב"ם..|סימן י"ג - תרגום ללה"ק}} | {{ציטוט-צף|ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו"כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד"בין המצרים" יהי' "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – תהי' בפשטות ביאת המשיח והתפשטות המשיח, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו', ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה'", ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל – כפס"ד הרמב"ם..|סימן י"ג - תרגום ללה"ק}} | ||
'''דבר מלכות חוקת''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת חוקת]], [[י' תמוז]] [[תנש"א]]. השיחה [[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן על ידי הרבי ב[[אידיש]]. | '''דבר מלכות חוקת''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת חוקת]], [[י' תמוז]] [[תנש"א]]. השיחה [[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן על ידי הרבי ב[[אידיש]]{{הערה|נדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 667.}}. | ||
השיחה עוסקת בעניין השביעי בשבוע והעשירי בחודש, שעל ידי חיבורם נעשה י"ז בגימטריה "טוב", חיבור שלימות הבריאה מצד עצמה עם השלימות שעל ידי עבודת האדם, רצוא ושוב, והקשר לפרשת חוקת; הקשר לי"ב תמוז, וההוראה בלימוד התורה ובקיום המצוות. | |||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
בעמדנו ביום שבת [[פרשת חקת]], [[י' תמוז]] [[תנש"א]] שממנו מתברך [[חג הגאולה י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז]] ו[[י"ז בתמוז]] שחל בשבת אחריה, ניתן לדקדק בקביעות שנה זו: | בעמדנו ביום שבת [[פרשת חקת]], [[י' תמוז]] [[תנש"א]] שממנו מתברך [[חג הגאולה י"ב תמוז|חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז]] ו[[י"ז בתמוז]] שחל בשבת אחריה, ניתן לדקדק בקביעות שנה זו: | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|חוקת]] | [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|חוקת]] | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר|חוקת]] | [[קטגוריה:חומש במדבר|חוקת]] | ||
גרסה מ־18:59, 25 ביוני 2023
| " | ויהי רצון, שתיכף ומיד ממש, עוד קודם חג הגאולה, ועאכו"כ לפני היום דשבעה עשר בתמוז – תבוא כבר הגאולה, כך שלפני ההתחלה ד"בין המצרים" יהי' "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו – תהי' בפשטות ביאת המשיח והתפשטות המשיח, "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כו', ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמת ה'", ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל – כפס"ד הרמב"ם.. | " |
– סימן י"ג - תרגום ללה"ק | ||
דבר מלכות חוקת היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת חוקת, י' תמוז תנש"א. השיחה הוגהה לאחר מכן על ידי הרבי באידיש[1].
השיחה עוסקת בעניין השביעי בשבוע והעשירי בחודש, שעל ידי חיבורם נעשה י"ז בגימטריה "טוב", חיבור שלימות הבריאה מצד עצמה עם השלימות שעל ידי עבודת האדם, רצוא ושוב, והקשר לפרשת חוקת; הקשר לי"ב תמוז, וההוראה בלימוד התורה ובקיום המצוות.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום
בעמדנו ביום שבת פרשת חקת, י' תמוז תנש"א שממנו מתברך חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז וי"ז בתמוז שחל בשבת אחריה, ניתן לדקדק בקביעות שנה זו:
ככל ימי השנה בלוח היהודי-תורני ישנם ב' מניינים: יום בשבוע שנקבע ע"פ מהלך השמש ואינו תלוי במעשה האדם, אלא מצד סדר הבריאה ע"פ הקב"ה. ויום בחודש שנקבע ע"פ מהלך הלבנה ע"י בית דין ובני ישראל שמקדשים את הזמנים, וזהו הוספה וחידוש שנפעלת בבריאה ע"י האדם.
"יום השביעי" (שבת) מסמל את דרגת האלוקות שבעולם, הנהגת הבריאה בלבושי הטבע, בדוגמת המידות, ימי השבוע. שנברא ע"י הקב"ה בצורה מושלמת ולא שייך שאדם יוסיף בה (כמו תורה שבכתב) או שיתגלה חטא על ענין בלתי רצוי, כמו עבודת הצדיקים.
מספר "עשר" )(י' תמוז), מסמל את דרגת האלוקות שלמעלה מהעולם, שע"י ובכח מעשה האדם להוסיף ולחדש בבריאה, כמו המוחין שפועלים במידות. כמו תורה שבעל פה, שנתגלתה ע"י חכמי ישראל במשך הדורות, ביגיעה בדרך עיון ופלפול כדי "לעשות ולתקן" גם את החטא הבלתי רצוי של הגלות, ע"י תענית ועבודת בעלי התשובה (ובפרטיות יותר, זהו גם החילוק בין נגלה עצמו לבין פנימיות התורה).
בחיבור שניהם יחד (גבול ובלי גבול, רצוא ושוב, אורות בכלים, טוב הגלוי והנעלם) מתברכת שבת י"ז בתמוז (שבגימטריא טו"ב), עד כדי כך שהצום הגשמי נדחה מפני השבת ונשאר רק המעלה של הצום, יום רצון לה', ומצווה לענגו.
ובנוגע אלינו, בכל יום צריך להיות אצל כאו"א מישראל עבודה כפולה: לפעול בבירור גופו וחלקו ב'מציאות' העולם ולגלות שם אלוקות, החל משקם בבוקר אומר "מודה אני.. שהחזרת נשמתי". ואח"כ "רבה אמונתך" - לפעול חידוש בבריאה יותר מכפי שהיא מצד עצמה, למעלה מרגילותו והמדידה והגבלה שלו, ע"י ברכת ולימוד התורה, קיום וכוונת המצוות, וגילוי נשמתו. עד שזה הכנה לגאולה האמיתית והשלימה.
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ נדפסה בספר השיחות תנש"א ח"ב עמ' 667.