פורטל:גאולה ומשיח/מבוא

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

הגאולה העתידה היא אחת מעיקרי האמונה היהודית, שיבוא זמן בו ישוב עם ישראל לארצו ויעבוד את השם בשלימות, ואז ישרור השלום ויתגלה כבודו של ה' בעולם כולו. הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים. תיאורו של הגואל ושל תקופת הגאולה והתרחשויותיה תוארו על ידי הנביאים, והתבארו בהרחבה על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים (כגון, עת ביאת אליהו) - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

הציפיה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. בנוסח התפילה נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.

אולם עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן לציפיה וההשתוקקות התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה, ונשאר רק לקבל פני משיח בפועל ממש.

כמו כן עודד במסירות נפש במשך למעלה משנה ברציפות את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.