אותיות האל"ף בי"ת – הבדלי גרסאות

אות ב: עריכת פיסקה
שורה 7: שורה 7:
==מערכת האותיות==
==מערכת האותיות==
===אות א'===
===אות א'===
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש. האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.}}.
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
 
האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"{{הערת שוליים|בשנת [[תשנ"ב]] הסביר הרבי ב[[שיחה]] שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.}}.


צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".  
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת ל[[חכמה עילאה]]. אות "י" תחתונה הרומזת על [[חכמה תתאה]]] ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ל[[יראת שמים]] המחברת בין החכמה העליונה ולחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות ב[[סדר השתלשלות]] מ[[עולם|עולמות]] עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות [[צמצום]] ביניהם, המרומז באות "ו".  
שורה 26: שורה 28:


ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה,  ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
ו[[מלך המשיח]] שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא [[ביטול|בטל]] בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה,  ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו ית' גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
 
 
ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות אל"ף הוא - 1.
===אות ב'===
===אות ב'===
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.
אות '''בי"ת''' היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן '''ב'''רכה.


ערכה המיספרי ([[גימטריה]]) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות [[חכמה ובינה]].


===ג===
===אות ג'===
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית ב[[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
אות '''גימ"ל''' היא אות השלישית.  


חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל".


ערכה של אות גימ"ל ב[[גימטריא]] הוא שלוש.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.


====תמונתה====
====תמונתה====
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם נקודה שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד,  להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.
תמונת אות גימ"ל היא אות [[וי"ו]] עם נקודה שהיא [[יו"ד]] תחתיו. והיא מורה על ספירת ה[[יסוד]], המשפיעה לספירת ה[[מלכות]]. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות [[וי"ו]], אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד,  להורות על סיום השפע בספירת ה[[מלכות]] אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.


===ד===
===אות ד'===
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
אות '''דל"ת''' היא אות הרביעית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].


שורה 49: שורה 52:
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה [[יו"ד]] נעשית היא אות [[ה"א]].


===ה===
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
 
===אות ה'===
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה[[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.
אות '''ה"א''' היא האות החמישי מבין ה[[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א ב[[גימטריא]] הוא חמש.


שורה 68: שורה 73:
*ה"ה - מילוי ה"א.
*ה"ה - מילוי ה"א.


===ו===
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.
 
===אות ו'===
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].
אות '''וי"ו''' היא אות השישית מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]].


שורה 75: שורה 82:
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.
ערכה של אות וי"ו ב[[גימטריא]] הוא שש, והיא מורה על ששת ה[[מידות]]. שאות זו היא אות השלישית בשם [[הוי"ה]], וגם משום כך היא מורה על המידות.


===ז===
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
===ח===
 
===ט===
===אות י'===
===י===
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
אות '''יו"ד''' היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת ה[[חכמה]]. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.


שורה 84: שורה 90:


האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
האות יו"ד גם היא, יחד עם [[ה' עילאה]] נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.


====חלקי האות====
====חלקי האות====
שורה 91: שורה 99:
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של הקדוש ברוך הוא - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת ה[[רצון העליון]] של הקדוש ברוך הוא - [[כתר]], שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.


===כ===
===אות כ'===
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.
אות '''כ"ף''' היא אות האחת עשרה מבין [[אותיות]] של [[לשון הקודש]]. ערכה של כ"ף ב[[גימטריא]] הוא עשרים.


שורה 98: שורה 106:
בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
בביאור הדברים נאמר כי [[כתר עליון]] הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מ[[עשר ספירות]]. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.


===ל===
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.
===מ===
===נ===
===ס===
===ע===
===פ===
===צ===
===ק===
===ר===
===ש===
===ת===


{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{מבט}}
{{מבט}}