תכנון המשפחה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 110: | שורה 110: | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||
[[קטגוריה:הבית היהודי]] | [[קטגוריה:הבית היהודי]] | ||
[[קטגוריה:הריון ולידה]] |
גרסה מ־19:08, 7 באוגוסט 2023
תכנון המשפחה (בלשון הרבי פעמלי פלאן[1]) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש באמצעי מניעה שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.
מצוות פריה ורביה
ערך מורחב – פרו ורבו |
מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה[2]:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ
— ספר בראשית פרק א פסוק כח
ויש אומרים שהיא גם אחת משבע מצוות בני נח[3]. חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו[4].
ובלשון הרמב"ם:
"אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".
— הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז
על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מחנה הנביאה אימו של שמואל הנביא, שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל[5].
על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניו[6]. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובה.
בהיבט האמוני
חשיבות המצווה
מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.
ספר החינוך כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"[7].
בעלי התוספות כתבו[8], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני[9] כדי שיקיים פרו ורבו.
היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה[10].
הרבי הצביע על כך שאדם הראשון נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף[11], והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם עסקת בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[12], ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא תכלית בריאת העולם, יש להשתדל במיוחד במצווה זו[13].
בתלמוד ירושלמי מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין בית המקדש[14].
קירוב הגאולה
הרבי הצביע על כך שכבר בגאולת מצרים, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות[15], ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"[16].
זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[17].
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"[17].
בתורת הסוד
אדמו"ר הצמח צדק[18] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתיים מנה[19].
בתורת הרבי
בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירה, ולהזניח את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי יכולתם הכלכלית, הרבי יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלו, כאשר הדבר הכי חשוב של הורים הוא להרבות בילדים, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש את השנים הפוריות לריבוי הילודה.
הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר אמונה ביכולת לפרנס משפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים.
הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם 'שפרה ופועה' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
לאחר השואה, רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן ניצחון והמשך לעבודתו של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן[20] כשהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות "מוצלחות" בחיים, הרבי התבטא שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד.
עידוד הילודה
הרבי הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"[21].
הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם[22], ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה חשבון נפש אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה[5], ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה[23].
מענה לטענות
ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של עשירות[24], ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד[25].
הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד לשלום בית בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכה[26].
הוראות והדרכות
הרבי התבטא שיש להשתדל בהרחבת המשפחה מתוך שמחה דווקא[27].
כאשר יהודי נכנס ליחידות אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."[28].
שפרה ופועה
ערך מורחב – שפרה ופועה |
בשנת תשל"ז, בהפסקה הקצרה של יום כיפור בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חב"ד.
הרבי גם הציע את השם "שפרה ופועה" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצרים. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו.
לאור קריאת הרבי, במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולם, המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינות, נקיון הבית, שמרטפות, עזרה כספית, ועוד.
רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי
בשנת תש"מ, לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו נשי ובנות חב"ד בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש מנחם-אב תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".
על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של העדה החרדית בראשות הרב יצחק יעקב וייס, הרב עובדיה יוסף, הרב בצלאל ז'ולטי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יעקב לנדא, רבי ישראל אבוחצירא וועד הרבנים של אגודת ישראל[29].
בחורף של שנת תשע"ג יצאו הרבנים הראשיים לישראל, שלמה משה עמאר ויונה מצגר, בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת הפלות שאינן הכרחיות"[30].
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
- הרבנית סימה אשכנזי, סדרת כתבות במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד: הברכה הגדולה ביותר, גליון 1859 עמוד 22 • הזכות להיות הורים, גליון 1859 עמוד 15
- להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20
- הדרך להגיע למנוחת נפש אמיתית, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד: חלק ראשון - גליון 1896 • חלק שני - גליון 1897 עמוד 58
- לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן, שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
- שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח'
- עת ללדת, ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
שיחות הרבי בענין
- יום א' פ' שלח טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד.
קישורים חיצונים
- משיחות הרבי בנושא
- משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה באתר השיחה היומית
- הרחבת בתי ישראל בטהרה, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
- שיחות קודש תשכ"ט חלק א' (346)
- וידאו
- מאמרים וכתבות
- עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת, כתבה על עידוד הילודה באתר
- אושר ועושר, מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית התאחדות החסידים לקבלת פני משיח, טבת ה'תשע"ה
- מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת
- מבצע לא תרצח, מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
- לוי ליברוב, השואה השקטה (אנגלית)
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ובלקוטי שיחות מופיע כינוי זה.
- ↑ או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.
- ↑ מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).
- ↑ יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 5.0 5.1 שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.
- ↑ מסכת ברכות דף י'.
- ↑ שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).
- ↑ מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'.
- ↑ במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.
- ↑ רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.
- ↑ שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.
- ↑ משיחת ט"ו שבט תשמ"א.
- ↑ שיחת י' שבט תש"ל.
- ↑ ירושלמי כתובות ה, ז.
- ↑ תיעוד משיחת הרבי בנושא
- ↑ יבמות סב, א. וראה דרך מצותיך דף ב' עמ' ב'.
- ↑ לקפוץ מעלה אל: 17.0 17.1 שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
- ↑ וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.
- ↑ פעמים רבות, ובריבוי בשנת תש"מ.
- ↑ סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
- ↑ שבת פרשת נשא תש"מ.
- ↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
- ↑ שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.
- ↑ שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.
- ↑ י"ז סיון תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה".
- ↑ שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.
- ↑ סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.
- ↑ על הרחבת בתי ישראל בטהרה, גליון התקשרות.
- ↑ מכתב הרבנים הראשיים, 2 בינואר 2013.