שיר של יום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). | המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). | ||
==בתורת החסידות== | |||
בתורת החסידות מוסבר שענינו של 'שיר' הוא המשכה והעלאה, וכפי שאדמו"ר הזקן אמר שהדבר רמוז בלשון המשנה במסכת שבת "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר". | |||
התוכן של אמירת 'שיר של יום', הוא שבכל יום בשבוע ישנה המשכה בהתאם לענינו של אותו היום ולנבראים שנתהוו בו, וכיון שההמשכה היא בכל יום מצד ענינו, בלי קשר למועדים שחלים בו, לכן גם אמירת השיר של יום היא בכל יום מבלי הבדל האם הוא חל ביום חול או בחגים ובמועדים. | |||
באמירת שיר של יום של יום השבת נעשית העליה של כל ימי השבוע{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/15/3/14.htm שיחת יום ב' דראש השנה תשט"ז], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-2/208/index.htm שיחת שבת פרשת פרה תשכ"ו], ועוד.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שירת הלויים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־20:10, 4 ביוני 2023
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית. המזמור נבחר בהתאם לשירת הלויים בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן התמיד.
מקורות בהלכה
כתב הרמב"ם[1] "נהגו העם לקרוא בכל יום אחר תחנונים שיר מזמור שהיו הלווים אומרים בבית המקדש באותו היום".
ומקורו בדברי חז"ל בגמרא על המשנה בתמיד[2], המדברת בשיר שהלווים היו אומרים בכל יום במקדש: ביום ראשון – פרק כ"ד בתהילים. ביום שני – פרק מ"ח. ביום שלישי – פרק פ"ב. ביום רביעי – פרק צ"ד. ביום חמישי – פרק פ"א. ביום שישי – פרק צ"ג. בשבת – פרק צ"ב.
בספר ואני תפילתי מבואר שהטעם לאמירת ה'שיר של יום' בסיום התפילה לפני היציאה לעבודת היום, היא כדי להשרות על האדם שמחה של מצווה בעבודת השם.
מנהגים
לפני שיר של יום נוהגים לומר פרק פ"ו בתהילים, פסוקים מהנביאים ישעיה[3] ומיכה[4] ופרק קכ"ד בתהילים.
בימים שאין אומרים תחנון נוהגים שלא לומר את פרק פ"ו, אלא מתחילים מ'בית יעקב' (הפסוקים בישעיה ובמיכה).
יש ימים שלא אומרים בכלל בית יעקב ופרק קכ"ד, אלא ישר מתחילים "היום יום (פלוני) שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש" והם: חגים (וחול המועד), שבת, ראש חודש וכל יום שאומרים בו מוסף.
אחרי השיר של יום נוהגים לומר את פסוקי הסיום של כמה פרקי תהילים[5].
המנהג הוא לומר אחרי זה קדיש יתום (יהא שלמא).
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר שענינו של 'שיר' הוא המשכה והעלאה, וכפי שאדמו"ר הזקן אמר שהדבר רמוז בלשון המשנה במסכת שבת "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר".
התוכן של אמירת 'שיר של יום', הוא שבכל יום בשבוע ישנה המשכה בהתאם לענינו של אותו היום ולנבראים שנתהוו בו, וכיון שההמשכה היא בכל יום מצד ענינו, בלי קשר למועדים שחלים בו, לכן גם אמירת השיר של יום היא בכל יום מבלי הבדל האם הוא חל ביום חול או בחגים ובמועדים.
באמירת שיר של יום של יום השבת נעשית העליה של כל ימי השבוע[6].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ סדר תפילות השנה
- ↑ דף ל"ג ע"ב
- ↑ בית יעקב לכו ונלכה באור ה' (פרק ב פסוק ה).
- ↑ כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוקינו לעולם ועד (פרק ד פסוק ה).
- ↑ הסיום של פרקים ק"ו, מ"א, קל"ה ופסוקים י"ח וי"ט בפרק ע"ב
- ↑ ראו שיחת יום ב' דראש השנה תשט"ז, שיחת שבת פרשת פרה תשכ"ו, ועוד.