אברהם יוסף כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשלהי שנת ה'[[תשמ"ו]] נישא לזוגתו מרת חנה מירל נכדת החסיד הנודע הרב [[אברהם יצחק גלזמן]]. | בשלהי שנת ה'[[תשמ"ו]] נישא לזוגתו מרת חנה מירל נכדת החסיד הנודע הרב [[אברהם יצחק גלזמן]]. | ||
תקופה קצרה לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי כ[[שליח תורה]] ל[[ | תקופה קצרה לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי כ[[שליח תורה]] ל[[נהריה]] שם כיהן כרב קהילה וכמשפיע קהילת חב"ד וניהל מועדונית נוער עם רעייתו לצד לימוד בכולל של רבי [[דוד אבוחצירה]] שחיבבו מאוד. | ||
לאחר מספר שנים עבר ל[[צפת]] שם כיהן כמשפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת|ישיבה]] לצד פעילות במסגרת ה[[בית חב"ד]]. | לאחר מספר שנים עבר ל[[צפת]] שם כיהן כמשפיע ב[[ישיבת חח"ל צפת|ישיבה]] לצד פעילות במסגרת ה[[בית חב"ד]]. | ||
גרסה מ־08:35, 25 במרץ 2024
הרב אברהם יוסף הכהן כהנא (יליד ה'תשכ"ד), הוא ר"מ ומשיב בישיבות תומכי תמימים קרית גת קטנה וגדולה ומשפיע בקהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים
נולד בסמרקנד בשנת ה'תשכ"ד כבן בכור לאביו הרב חונה חיים כהנא ולאמו מרת שרה רבקה נכדת החסיד הרב יוסף ראובן דובקין.
בשנת ה'תשכ"ז עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד, שם למד בתלמוד תורה לאחר מכן המשיך לישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם למד חסידות מהמשפיע הרב זלמן גופין ולמד בחברותא עם המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ונגלה למד מהרבנים זעליג פלדמן, הגרמי"ל לנדא וראש הישיבה הגר"י גרוסמן.
בשנת ה'תשמ"ד נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי שם התקרב לחוזר הרב יואל כהן ולראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק.
בשנת ה'תשמ"ה שימש כתלמיד שליח בישיבת בית לוי יצחק בצפת ולאחר מכן חזר ל770.
בשלהי שנת ה'תשמ"ו נישא לזוגתו מרת חנה מירל נכדת החסיד הנודע הרב אברהם יצחק גלזמן.
תקופה קצרה לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי כשליח תורה לנהריה שם כיהן כרב קהילה וכמשפיע קהילת חב"ד וניהל מועדונית נוער עם רעייתו לצד לימוד בכולל של רבי דוד אבוחצירה שחיבבו מאוד.
לאחר מספר שנים עבר לצפת שם כיהן כמשפיע בישיבה לצד פעילות במסגרת הבית חב"ד.
לאחר מכן עבר להתגורר בנחלת הר חב"ד והחל לעבוד כר"ם בישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה).
כיום מתגורר בבני ברק ומשמש כמשפיע לקהילת חב"ד בעיר. בנוסף מוסר שיעורי תניא וחסידות רבים לקהל בני התורה בבתי כנסת ברחבי העיר השיעורים מועברים גם בשידור חי בקול הלשון. בשנת ה'תשפ"ג החל לעבוד גם בישיבה הגדולה בקרית גת במקביל לעבודתו בישיבה הקטנה.