משה אורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:29, 13 במאי 2023

ערך זה עוסק בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה. אם התכוונתם לפירוש אחר, ראו משה הורנשטיין (פירושונים).

הרב משה אורנשטיין (יליד שנת תשכ"ט, 1969) הינו ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב בית הכנסת וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר נתניה, וכסופר חסידי.

תולדות חיים

נולד בכ"ח בתמוז תשכ"ט לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מחסידי חב"ד בבני ברק.

בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה תומכי תמימים לוד, לאחריה למד כשנה בישיבת "בית הר"מ" בנחלת הר חב"ד. לאחר מכן המשיך בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' מענדל פוטערפאס והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך, שהתפעל ממנו^[1].

כאשר טס בבחרותו ל-770 לחודש החגים זכה לקירוב מיוחד מהרבי. בהגיעו, חיכה לברך ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע להתוועדות לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי חילק מטבעות לצדקה לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי^[2].

בשנת תשמ"ט נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת הקבוצה ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ ליקוטי שיחות החדש שיצא לאור, וכן כתב יומן מהמתרחש ב-770.

בשנת תנש"א נשלח על ידי הרבי לעיר חרסון שבאוקראינה, שם פעל רבות עם חבירו הרב מאיר אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון בית משיח^[3].

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על מסכת גיטין, הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א^[4].

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי שמחה עלברג והגאון מדרבצין, נשא את מרת נחמה דינה בת הרב חיים בן ציון וישצקי.

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של רבותינו נשיאנו וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

פעילות ציבורית

בשנת תשנ"ג שימש כר"מ בישיבת אחי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ד נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב מנחם וולפא לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים נתניה ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. שיעוריו נודעו בדקותם ובעומקם ובמקוריותם. וכמו כן מוסר באופן סדיר שיעורים בספר היום יום ובהגדה של פסח של הרבי.

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים לחסידי חב"ד.

נודע בהתוועדויותיו המרתקות כשהמפורסמות שבהן הן ההתוועדויות הגדולות בה' טבת ובי"ט טבת אליהם מגיעים בוגרים רבים. בשבתות החורף מידי ליל שבת הוא מתוועד בביתו עם תלמידי שיעור א'.

בשנת תשע"ג נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.

הנהיג כמה עניינים חשובים בעולם ישיבות תומכי תמימים, כגון: אי לימוד לימודי חול, גם כשהדבר גובל בהעדר תקצוב מהמדינה, ואף פרסם מאמרים בנושא וקורא לכל ראשי הישיבות ללכת בעקבותיו, הקפדה על שלוש שעות לימוד חסידות בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו בתומכי תמימים בליובאוויטש, מעולם לא התחיל היום בישיבה ללא סדר חסידות גם לאחר לילה של התוועדות. כל בחור מסיים לשנן בעל פה י"ב פרקי תניא עם הקדמת המלקט על בוריים במהלך שיעור ב' (עד שנת תשע"ד כל בחור שסיים לשנן את י"ב הפרקים היה מקבל דולר של הרבי). שבת חופשה לא תחול ביומי דפגרא או בשבת מברכים. בו' תשרי נוסעים בחורי הישיבה לציון של הרבנית חנה ובי"ג אייר לציון של ר' ישראל אריה לייב.

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות. ייסד יום הורים שנתי. בשונה מישיבות קטנות שמוציאות לאור רק חוברות הערות לימודיות, מוציאה הישיבה ספרי הערות ופלפולים.

לאחר התפשטות מגיפת הקורונה, בשנת ה'תש"פ, היה החלוץ הראשון מבין ראשי הישיבות שפתח את הישיבה לפי הנחיות משרד הבריאות ובהסכמת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שבנתניה ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

משפחתו

אשתו בת ר' חיים בן ציון וישצקי

חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע בתומכי תמימים אור יהודה
בנו, ר' אברהם - מגדל העמק
בנו, ר' מנחם מענדל כפר חב"ד
בנו, ר' אהרון ישראל (ארי) - מנהל גשמי בתומכי תמימים נתניה

ספריו

חידושים וביאורים על מסכת גיטין - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
האמונה השלימה - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב יחזקאל סופר, מכון אורו של משיח, תשנ"ו.
רבות מופתי - סיפורי מופתים על הרבי, ג' בתמוז תשס"ד.
אבא - סיפורים על הרבי, אשכילה, תשע"ב.
אבא - חלק ב' - סיפורים על הרבי, אשכילה, תשפ"ב.

לקריאה נוספת

מנחם ציון וחרסון, הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 64
דאס איז אויכעט פון חרסון הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך דרך תמים גליון ד' ע' 44

קישורים חיצוניים

תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה, התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב
אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה, הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר
מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל, סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר
קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי, לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר
יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק, צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר
תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים
אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י

הערות שוליים

↑ עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין
↑ סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.
↑ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון
↑ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת , ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח

[1] עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין

[2] סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.

[3] גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון

[4] בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת , ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.
-כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב' - ?.}}.
+כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.
 בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.