משה חיים לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסיה באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסיה באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון [[פרי]] במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית. | ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה|פרי]] במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית. | ||
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. | בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
גרסה מ־17:02, 7 במאי 2023
הרב משה חיים לוין (יליד שנת תשי"ב, 1952) הוא שליח הרבי במרכז ברוקלין, הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרוספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי.
תולדות חיים
נולד בב' תמוז תשי"ב במוסקבה לאביו הרב יקותיאל זלמן לוין ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' משה חיים מויזס, הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה.
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטביה, ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת.
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר ריגה, ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם היה אביו, בכדי שתהיה אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר איפשרה.
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד היה מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם.
החסידים בסמרקנד החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' ישראל פבזנר הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת תומכי תמימים סמרקנד היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט.
בראש חודש כסלו שנת תשל"ב יצא עם משפחתו מרוסיה באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד בתומכי תמימים המרכזית 770.
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון פרי במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי שהגיה את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב שואל משה קליין מנחלת הר חב"ד.
בשבוע שאחרי חתונתו תשמ"א קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך.
בשנת תשמ"ט עם תחילת נפילת מסך הברזל נשלח מטעם עזרת אחים כשליח הרבי למוסקבה לסדר פעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי בריה"מ, כמו קיוב, אודסה, דניפרו, חרקוב, מינסק ועוד. בשנות תש"נ ותנש"א אירגן הפעלת שידור הסאטלייט העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה.
בשנת תשנ"א נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא.
בשנת תשנ"ג יצא בברכת הרבי לפעול להפצת יהדות וחסידות בשכונת קנזינגטון וסביבותיה, וכיום משמש כרב קהילה ומנהל את מערך הפעילות החב"דית באזור.
חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
משפחתו
- בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל
- בנו הרב יהודה לוין - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין
- בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה בן הרב יוחנן גוראריה - משלוחי הרבי בבולטימור
- בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - משפיע בישיבת תומכי תמימים ווסצ'סטר שבניו יורק
- בתו מרת רבקה, אשת הרב לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל
- בתו מרת עלקא, רעיית הרב רפאל נחמן דובוב - משפיע במתיבתא אהלי תורה
- בנו הרב יקותיאל זלמן לוין - משלוחי הרבי בקלגרי שבקנדה
- בנו הרב מנחם מענדל לוין - מנהל צבאות השם בישיבה אהלי תורה
- בתו מרת מושקא, רעיית הרב ישראל לנגזם - משלוחי הרבי במרכז ברוקלין
- בתו מרת נחמה מרים, רעיית הרב דניאל משה שוחט - מלמד בישיבה אהלי תורה
- בתו מרת דבורה, רעיית הרב מנחם מענדל מייזליש - משלוחי הרבי במקסיקו סיטי
- בתו מרת אסתר, אשת הרב מנחם מענדל כצמן - קראון הייטס
- בתו מרת שיינא ברכה, אשת הרב מנחם מענדל שמוקלער - קראון הייטס
- בנו הת' לוי יצחק לוין
קישורים חיצוניים
- [www.chabadcentralbrooklyn.com/ אתר בית חב"ד מרכז ברוקלין - בראשות הרב לוין]
- יומנים שכתב בזמן שהותו כבחור אצל הרבי: ניסן תשל"ב • מנחם אב תשל"ב • אלול תשל"ב • תשרי תשל"ג • אדר ראשון ואדר שני תשל"ג • ניסן תשל"ג • שבט ואדר תשל"ה • ניסן-אייר תשל"ה • ניסן תשל"ו • ניסן תשל"ז • ניסן תשל"ח • ניסן תשל"ט
- הגהות הרבי על דברי הדפוס שהוציא לאור הרב לוין
- נזכרים ונעשים: כשהרבי השתתף בבאנקעט כינוס השלוחים
