ישראל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י' בניסן]] [[תרע"ה]]{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתוב שנולד בשנת [[תר"ע]].}} לאביו הרב החסיד ר' [[שמואל פבזנר]] מ[[קלימוביץ']] למשפחה שהתייחסה לרב [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד ב[[י' בניסן]] [[תרע"ה]]{{הערה|ב[[ספר החסידים]] כתוב שנולד בשנת [[תר"ע]].}} לאביו הרב החסיד ר' [[שמואל פבזנר]] מ[[קלימוביץ']] למשפחה שהתייחסה לרב [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
התחתן עם רעייתו מרת רישא בת ר' [[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]] מ[[קלימוביץ']]. | |||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים. | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים. | ||
גרסה מ־04:30, 2 במאי 2023
הרב ישראל פבזנר (י' בניסן תרע"ה - כ' בטבת תשנ"ו) היה מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד, ומחשובי חסידי חב"ד ברמת גן.
תולדות חיים
נולד בי' בניסן תרע"ה[1] לאביו הרב החסיד ר' שמואל פבזנר מקלימוביץ' למשפחה שהתייחסה לרב מרדכי פויזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
התחתן עם רעייתו מרת רישא בת ר' אברהם אשר בלינוב מקלימוביץ'.
בתקופת מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים.
מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ברוסיה, ובזמן מלחמת העולם השנייה נמלט כמו רבים מאנ"ש לסמרקנד ונותר להתגורר שם והחל לשלוח ידו במסחר וראה הצלחה במעשיו. מיום ליום התרבו אפשרויותיו הכספיות, אותם ניצל לסייע לחסידי חב"ד בכלל, ולסניף ישיבת תומכי תמימים המקומי בפרט.
הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מסמרקנד וכעבור נדודים שונים הגיע לריגה. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של משה חיים לוין לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה. גם בסמרקנד, תחת המשטר הבולשקיבים התוועדו רבוץ הוא וחבריו, ביניהם ר' נחמן פרוס. בדרך לא דרך התגלגל לידיו ספר לקו"ש ולמרות הסכנה הגדולה שיתף את הידיעה עם חבריו וכך זיכה גם אותם בלימוד בו.
לאחר שעלה לארץ, התיישב ברמת גן ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.
לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות לראשונה בה' תשרי תש"ל. בתחילת היחידות מסר לרבי מתנה מיוחדת ויקרה – כלי מאת הבעש"ט הקדוש. הרבי ייקר מאוד את המתנה, הודה לו על כך מקרב לב וברכו בברכות רבות.
במהלך היחידות התעניין הרבי לפרטי פרטים בכל תחומי חייו וחיי משפחתו – בנוגע למקום מגוריו ובנוגע למקור פרנסתו. כמו כן, התעניין הרבי אודות רישיון ההגירה מריגה, אודות בני משפחה ויהודים שונים, וכן ביקשו לכתוב דו"ח מפורט ממצב היהודים והיהדות בלטביה ממנה היגר לארץ הקודש שם התגורר ברמת גן.
נפטר בכ' בטבת תשנ"ו ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.
משפחתו
- אחיו, ר' שלום דובער פבזנר - ממנהלי דפוס 'בלשן', קראון הייטס.
- אחיו, ר' יצחק מרדכי פבזנר - מתושבי ריגא.
- אחותו, רישא אשת ר' חיים הלל אזימוב.
- אחותו, חנה אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
- בתו, מרת חנה ברוצקי, סידני, אוסטרליה.
- בתו, מרת אסתר גודלשטיין, גבעתיים.
- בתו, מרת זלטה אשת הרב טוביה ליצמן - נחלת הר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ בספר החסידים כתוב שנולד בשנת תר"ע.