שלום דובער וולפא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''', נולד בי"א אדר [[תש"ח]] (1948) לאביו הרב [[יצחק זאב וולפא]] ע"ה ולאימו הרבנית שיינדל מושקא בת הרב ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]. | הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''', נולד בי"א אדר [[תש"ח]] (1948) לאביו הרב [[יצחק זאב וולפא]] ע"ה ולאימו הרבנית שיינדל מושקא בת הרב ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]. | ||
גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מקים ארגון [[מרחפת]], ובהוראת [[אדמו"ר שליט"א]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה | גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מקים ארגון [[מרחפת]], ובהוראת [[אדמו"ר שליט"א]] עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. בשנת [[תש"ע]] ערב ל[[בית עלית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]]. | ||
גרסה מ־21:32, 8 באפריל 2010
הרב שלום דובער הלוי וולפא, נולד בי"א אדר תש"ח (1948) לאביו הרב יצחק זאב וולפא ע"ה ולאימו הרבנית שיינדל מושקא בת הרב ר' עזריאל זעליג סלונים.
גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מקים ארגון מרחפת, ובהוראת אדמו"ר שליט"א עבר להתגורר בקרית גת והקים בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. בשנת תש"ע ערב לבית עלית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.
מאבקו על שלמות הארץ
בשנת תש"מ 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר 'שלום שלום ואין שלום' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.
מאבקו על כבודו של הרבי ועל פרסום הרבי כמלך המשיח
הרב וולפא התפרסם בין השנים תשמ"ג- תשמ"ט במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של הרבי מלך המשיח לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".
בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים תשנ"א-תשנ"ב את ספריו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד המשיך הרב וולפא והוציא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.
בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה הלוי קליין אב"ד אונגאר מכתב נגד אמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, ושלחו לרבנים חברי הבד"ץ של קראון הייטס. הרב וולפא כתב לו מכתב ארוך, מנומק ומוסבר אודות אמונת החסידים, שלא פורסם.
בשנת תשס"ט הודפס מכתבו הנ"ל של הרב קליין ופורסם באחד מספרי "משנה הלכות" שלו, וגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.
פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז - ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".
הרב וולפא הוציא גם את הספר בין אור לחושך להסביר את שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.
מכון הרמב"ם השלם
בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.
בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.
המאבק נגד ההתנתקות
בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים כמו כן ניתנה האפשרות למשתתפים בגירוש לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשה נפשע זה (ובכך למנוע את פרסומם בחוברת, מהלך שגרם לרבים מהמגרשים להתחרט על המעשה ולהצהיר כי לא יחזרו עליו שוב.
מקים מפלגת "ארץ ישראל שלנו"
בחודש חשוון תשס"ט רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה עוררה דיון בין חסידי חב"ד.
שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, החליט הרב וולפא לאחד את המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי מוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי.
מספריו
- דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש.
- שלום שלום ואין שלום.
- גדולי תורה על החזרת שטחים.
- יחי המלך (ספר).
- יחי המלך המשיח (ספר).
- קבלת פני משיח צדקנו (ספר)
- מבשר טוב.
- הנסיון האחרון
- ספר סופר וסיפור
- פרדס שלום שער ההלכה.
- פרדס שלום שער החסידות.
- אוצר חידושים בש"ס
- לקט שכחת הפאה.
- ותורה יבקשו מפיהו.
- יקם שערה לדממה.
- ידבר שלום.
- רודף ובא במחתרת.
- ובערת הרע מקרבך.
- כי הם חיינו מושגים ביהדות.
- כי הם חיינו מושגים ביהדות מנוקד.
- בין אור לחושך.
- שמן ששון מחבריך (ארבעה כרכים).
- הרמב"ם השלם על הלכות שבת.
- עבד מלך על זקנו הרב עזריאל זעליג סלונים.
לקריאה נוספת
- 'התמים' חודשי ניסן - איר ה'תש"ע - "מהישוב החדש לתומכי תמימים", הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.