רוח הקודש – הבדלי גרסאות

פיצי (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב"
 
שורה 21: שורה 21:
* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.
* דעת: בפסוק כתוב{{הערה|שמות לא, ב.}} "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש [[רש"י]] "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות{{הערה|[[תניא - פרק ד']].}}, שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין ה[[מוחין]] ל[[מדות]], כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של [[רוח (חלק הנפש)|'רוח']] שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא [[ספירת החכמה]] - מוחין{{הערה|מ-כתבי הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].}}.


* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראה בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.
* מלכות: ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ה, א.}} "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו{{הערה|מגילה טו, א.}} "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מ[[בת קול]]{{הערה|פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראו בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' [[יוסף ענגיל]] - מאמר לבנה.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]
[[קטגוריה:גילויים רוחניים]]