אריה לייב גינצבורג

רבי אריה לייב גינצבורג
לידה	תנ"ה
	פינסק
פטירה	ט"ו תמוז תקע"ה
מקום פעילות	ליטא, צרפת
תחומי עיסוק	רב, ראש ישיבה

רבי אריה לייב גינצבורג (מכונה גם השאגת אריה על שם ספרו) (ה'תנ"ה – תקמ"ה) היה מגדולי חכמי פולין, רב ופוסק, מהבולטים שבאחרונים. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן".

תולדות חייו

רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר רב העיר פינסק. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות". עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו לאב"ד של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות.

בשנות ה'ת"צ ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך הפלפול והחילוקים. רב העיר מינסק רבי יחיאל היילפרין התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול, בעקבות כך בשנת תק"ב עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ למלא מקומו, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו.

בשנת תקי"א נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר לוולוז'ין שם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו משנת הדפסת ספרו (תקט"ז) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד.

בשנת תקכ"ו נקרא לכהן כרב, אב"ד וראש ישיבה במֵץ (שבצפון צרפת). מסופר^{[דרוש מקור]} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים.

רוב ימיו היה עני.

רבי אריה לייב נפטר בט"ו בתמוז תקמ"ה בעיר מץ שבצרפת, ונטמן בבית החיים היהודי בעיר.

גאונותו ושיטתו בלימוד

רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי לוי יצחק שניאורסון לבנו הרבי כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מאדמו"ר מהר"ש שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את הש"ס. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה.

שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים.

הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי האחרונים שקדמו לו אינו מתייחס כלל.

נודע בתקיפותו הרבה, וכאשר נראה לו להתיר דבר אינו חושש כלל לכך אף אם זהו כנגד שיטת כל הפוסקים המחמירים בכך.

מרגלא בפומיה "זכות גדולה היא להבין את עומק דברי התוספות. זכות גדולה במאד היא להבין את עומק דברי רש"י".

חיבוריו

שאגת אריה

חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - שאגת אריה. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של השלחן ערוך, אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת תקט"ז בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר.

השאלות שבספר נשאלו על-ידי המחבר עצמו, ומיועדות לפתוח דיון תורני רחב. התשובות מבוססות על דברי הגמ' בעיקר, ולעתים גם על דברי הראשונים (בפרט רש"י ותוס').

בשנת תקצ"ג הדפיס רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מוילנה מהדורה שלישית של הספר, בעיר סלויטה, הסוף הספר הוא צירף חיבור בשם "קונטרס אחרון" הכולל הערות וביאורים בדברי השאג"א, מלוקטים מדברי גדולי ישראל בדורות שאחריו וכן מהממלקט עצמו.

הספר נתקבל בתפוצות ישראל בהתלהבות רבה, ורבים מגדולי ישראל מזכירים אותו תדיר בספריהם. הספר משמש כעיקרי בעולם העיון.

בשנת תרל"ד יצא לאור בוילנה ספר "שו"ת שאגת אריה החדשות" בו נכללו ל"ג תשובות חדשות שלא נדפסו בחלק הראשון, תשובות אלו נשתמרו אצל בנו שהוסיף להם הגהות, ונדפסו על-ידי הרב שמואל חיים איישטיין.

ספריו האחרים

• טורי אבן, חידושים על שלוש מסכתות: ראש השנה, חגיגה ומגילה.
• גבורות ארי, חידושים על שלוש מסכתות: תענית, יומא ומכות.

יחס רבותינו נשיאנו אליו

אדמו"ר הצמח צדק בספריו מציין תדיר לספרו "שאגת אריה", ופעם אחת אף כותב עליו בעת שמיישב קושייתו "ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך."

הרבי ציין אליו רבות. בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי ביחידות

ומכיון שדורשים לעסוק גם בהפצת המעיינות, הרי גם לצורך זה צריכים לדעת ללמוד הרבה תורה. דהנה, כשנוסעים בשליחות ה'מרכז לעניני חינוך', כשמגיעים לעיר ונכנסים לשוחח עם הרב – אם הלה יתרשם מידיעותיהם בלימוד הנגלה, יסייע בידם להפיץ חסידות.

- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', 'שאגת אריה' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)

— יחידות הרב מאיר צבי גרוזמן, תשרי תשכ"ז. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת בשבועון כפר חב"ד גיליון 668 ע' 19.

משפחתו

• בנו רבי אשר, היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו.
• בנו רבי יהודה.
• בנו רבי וולף.

מתלמידיו

• רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר).
• רבי יהושע צייטלין משקלוב.
• רבי חיים מוולוז'ין.

לקריאה נוספת

• רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, תנש"א.

קישורים חיצוניים

• 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31
• רשימה בענין יחסו של הרבי אליו מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.

ספריו

שו"ת שאגת אריה, מהדורת וורשא, תרכ"ט, באתר HebrewBooks

גבורות ארי על המסכתות תענית, יומא ומכות, באתר HebrewBooks

טורי אבן על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה, באתר HebrewBooks.