שאר ישוב כהן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) קידוד קישורים |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם [[המפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ. | בשנות הכ"פים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם [[המפד"ל]], ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר ב[[מלחמת ששת הימים]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ. | ||
משנת [[תשל"ה]] ועד [[תשע"א]] שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת [[תרצ"ב]] במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי "הרי פישל". בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של [[ראשונים]] שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון. | משנת [[תשל"ה]] ועד [[תשע"א]] שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כיהן כנשיא "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". מכון זה נוסד בשנת [[תרצ"ב]] במימונו של הנדיב ישראל אהרון פישל הנודע בכינוי "הרי פישל". בהמשך הקים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], את "מכון משפט התורה" וכך נוצר שמו המלא של המכון כפי שמופיע בספרים הרבים וכתבי יד של [[ראשונים]] שיצאו לאור והוהדרו על ידי המכון ורבניו ועל ידי מאות רבנים ודיינים שהוכשרו במסגרת המכון. | ||
בנוסף, ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה. | בנוסף, ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה. | ||
==חיים אישיים== | ==חיים אישיים== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי, הרבי הזכיר לו את העניין ואמר לו שלסביו הייתה מעלה. והיא שהיה עני והבולשת לא חיפשו אחריו וכך היה ניתן להסתתר בביתו. | ב[[יחידות]] שהייתה לו אצל הרבי, הרבי הזכיר לו את העניין ואמר לו שלסביו הייתה מעלה. והיא שהיה עני והבולשת לא חיפשו אחריו וכך היה ניתן להסתתר בביתו. | ||
על היחידות כתב הרב שאר ישוב עצמו את גרסתו כך: | |||
על היחידות כתב הרב שאר ישוב עצמו את גרסתו כך: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ידידות מיוחדת נקשרה בין בית אבי מורי זצ"ל ובין רבם של ישראל כ"ק האדמו"ר מליובאביטש שליט"א שמצא מקלט בימי צעירותו בבית סבי הצדיק הרב ר' העניך אטקין זצ"ל רבה של לוגה שליד לנינגרד, שהתחבא בביתו מחמת המציק אחרי המהפכה הבולשביסטית. בזכות אבות זו זכיתי להתקבל כמה פעמים ע"י האדמו"ר שליט"א לשיחות יחידות שנתמשכו שעה ארוכה. באחת מן היחידות הללו עלה נושא הצמחונות לבירור, ואז אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א בערך בדברים הבאים: "מילא אתכם אני מבין ואין עליכם קושיא, מעשה אבותיכם בידכם, אבל על אביכם הצדיק והקדוש תמיהני כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?" | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ידידות מיוחדת נקשרה בין בית אבי מורי זצ"ל ובין רבם של ישראל כ"ק האדמו"ר מליובאביטש שליט"א שמצא מקלט בימי צעירותו בבית סבי הצדיק הרב ר' העניך אטקין זצ"ל רבה של לוגה שליד לנינגרד, שהתחבא בביתו מחמת המציק אחרי המהפכה הבולשביסטית. בזכות אבות זו זכיתי להתקבל כמה פעמים ע"י האדמו"ר שליט"א לשיחות יחידות שנתמשכו שעה ארוכה. באחת מן היחידות הללו עלה נושא הצמחונות לבירור, ואז אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א בערך בדברים הבאים: "מילא אתכם אני מבין ואין עליכם קושיא, מעשה אבותיכם בידכם, אבל על אביכם הצדיק והקדוש תמיהני כיצד הוא פוטר עצמו מעבודת הקודש של העלאת הניצוצות?" | ||
ברגע זה זכיתי להארה מיוחדת להגן על דרך הקודש של אבא מארי זצ"ל (שאז עוד היה בחיים חיותו), שעלה בדעתי מיד, ושאלתי עם כל הכבוד את כ"ק האדמו"ר האם יש כאן הספר "שדי חמד?" נעניתי מיד במאור פנים: "בוודאי, הרי אנחנו הוצאנו אותו לאור במהדורה מיוחדת". | ברגע זה זכיתי להארה מיוחדת להגן על דרך הקודש של אבא מארי זצ"ל (שאז עוד היה בחיים חיותו), שעלה בדעתי מיד, ושאלתי עם כל הכבוד את כ"ק האדמו"ר האם יש כאן הספר "שדי חמד?" נעניתי מיד במאור פנים: "בוודאי, הרי אנחנו הוצאנו אותו לאור במהדורה מיוחדת". | ||
אחרי שכ"ק האדמו"ר שליט"א בירר לאיזה חלק אני מתכוון, קם בזריזות ממושבו, ניגש ממקומו אל ארון הספרים, והוציא את הכרך הכולל את הערך "אכילת בשר" ומסרו בידי. דפדפתי ומצאתי את הדברים הבאים ב"שדי חמד", מערכת אכילה, מה שכתב בעניין זה משם כמה גדולים שהתירו אכילת בשר בזמן הזה בדיעבד, ואחרי זה כתב: "אבל אשרי מי שיוכל למנוע עצמו, ובייחוד מ"ש הרב אות היא לעולם, עמוד ס"ו, והדברים הבאים מתלמידי האר"י הקדוש: מזה למדנו סעד וסמך לחד מינן מומחה ופקיע וכו', שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל, וכבר כתבו בשם הרב האר"י: אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין, ובשבת וכו' הרי הוא רשות ולא חובה שהרי אמרו עשה שבתך חול וכו', וכ"כ הדרכי משה ביו"ד סי' אש"ם. ובראשית חכמה... האריך שלא לאכול שום בעל חי, ובשבילי מוסר ד' קצ"ב כתב שלא הותר בשר אלא לצדיק גמור וכו', ועם עם כל זה משנת חסידים היא, וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, מ"מ למדנו כי נכון הדבר למי שיוכל לסגף עצמו, חסין קדוש יאמר לו. וע"ע בכרם שלמה על יו"ד סימן א' שהאריך להביא שאין חוב לאדם לאכול בשר ויין אפילו בשבת ויו"ט".... [עיין במקור במכתב הרב שאר ישוב, שם מובאים הדברים משדי חמד בהרחבה]. כ"ק האדמו"ר שליט"א עיין בדברים הנ"ל וחיוך של נהרה נשתפך על פניו, ופנה אליי ואמר: "נצחוני בני". | אחרי שכ"ק האדמו"ר שליט"א בירר לאיזה חלק אני מתכוון, קם בזריזות ממושבו, ניגש ממקומו אל ארון הספרים, והוציא את הכרך הכולל את הערך "אכילת בשר" ומסרו בידי. דפדפתי ומצאתי את הדברים הבאים ב"שדי חמד", מערכת אכילה, מה שכתב בעניין זה משם כמה גדולים שהתירו אכילת בשר בזמן הזה בדיעבד, ואחרי זה כתב: "אבל אשרי מי שיוכל למנוע עצמו, ובייחוד מ"ש הרב אות היא לעולם, עמוד ס"ו, והדברים הבאים מתלמידי האר"י הקדוש: מזה למדנו סעד וסמך לחד מינן מומחה ופקיע וכו', שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל, וכבר כתבו בשם הרב האר"י: אשרי מי שאפשר לו לפרוש כל השבוע מבשר ויין, ובשבת וכו' הרי הוא רשות ולא חובה שהרי אמרו עשה שבתך חול וכו', וכ"כ הדרכי משה ביו"ד סי' אש"ם. ובראשית חכמה... האריך שלא לאכול שום בעל חי, ובשבילי מוסר ד' קצ"ב כתב שלא הותר בשר אלא לצדיק גמור וכו', ועם עם כל זה משנת חסידים היא, וחלילה לאסור לכל אדם אכילת בשר, מ"מ למדנו כי נכון הדבר למי שיוכל לסגף עצמו, חסין קדוש יאמר לו. וע"ע בכרם שלמה על יו"ד סימן א' שהאריך להביא שאין חוב לאדם לאכול בשר ויין אפילו בשבת ויו"ט".... [עיין במקור במכתב הרב שאר ישוב, שם מובאים הדברים משדי חמד בהרחבה]. כ"ק האדמו"ר שליט"א עיין בדברים הנ"ל וחיוך של נהרה נשתפך על פניו, ופנה אליי ואמר: "נצחוני בני". | ||
| שורה 44: | שורה 43: | ||
במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש עניין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א" {{הערה|התקשרות גליון א'ש, י"ח בסיוון תשע"ט, עמ' 9. עיי"ש עוד.}}. | במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש אל הרבי ושאל מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד אב – של אביו הרב דוד הכהן, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש עניין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א" {{הערה|התקשרות גליון א'ש, י"ח בסיוון תשע"ט, עמ' 9. עיי"ש עוד.}}. | ||
הרב שאר ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים. | הרב שאר ישוב היה איש הקשר בין הרבי לבין הרב הנזיר. והרבי מסר דרכו פרישת שלום לאביו כמה וכמה פעמים. | ||
| שורה 95: | שורה 93: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/magazine/296826/ הקשר המיוחד בין "הנזיר" ובנו לרבי] שבועון בית משיח | *[https://chabad.info/magazine/296826/ הקשר המיוחד בין "הנזיר" ובנו לרבי] שבועון בית משיח | ||
*[https://chabad.info/video/rebbe/ | *[https://chabad.info/video/rebbe/גדולי-ישראל-אצל-הרבי/182456/ הרב שאר ישוב אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}} | ||
*[https://chabad.info/beis-medrash/183184/ מכתבו של הרב שאר ישוב לרבי] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/beis-medrash/183184/ מכתבו של הרב שאר ישוב לרבי] {{אינפו}} | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=925 "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו"] ראיון עם הרב שאר ישוב {{שטורעם}} | *[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=925 "אמרתי לרבי שיעלה את 'עצמות יוסף' ועיניו דמעו"] ראיון עם הרב שאר ישוב {{שטורעם}} | ||
| שורה 104: | שורה 102: | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]] | ||