24
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות מהגאונים ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פאגערלסקי]] רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד [[ריגא]] ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'. | בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות מהגאונים ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פאגערלסקי]] רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד [[ריגא]] ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]] וכרב העיירה סאצ'חרה עד שנת [[תרפ"ח]]. | לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}} בת החסיד ר' חיים גולבין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]] וכרב העיירה סאצ'חרה עד שנת [[תרפ"ח]]. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידים, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור לו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ. | בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידים ובמימונו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור לו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שוודיה]], וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר. | בשנת [[תרצ"ב]] פנתה קהילת עדת ישראל ב[[שטוקהולם]] אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידין לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב זובער לכהן כרב בשטוקהולם{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שוודיה]], וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר. | ||
במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה. | במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה. | ||