ירחמיאל אלפרוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: ע"פ ספר החסידים) |
(←פתיח: נסתמך על האנונימי...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Bbbbbbb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרוביץ']] | [[קובץ:Bbbbbbb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרוביץ']] | ||
הרב '''ירחמיאל אלפרוביץ'''' ([[ז' באדר]] [[תרפ"ח]] – [[י" | הרב '''ירחמיאל אלפרוביץ'''' ([[ז' באדר]] [[תרפ"ח]] – [[י"ח באדר]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וע"פ הדרכת [[הרבי]] לימד גם בחינוך העצמאי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־03:58, 12 במרץ 2023
הרב ירחמיאל אלפרוביץ' (ז' באדר תרפ"ח – י"ח באדר תשפ"ג) היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים, שימש כמחנך ילדי ישראל בעידודו של אדמו"ר הריי"צ, וע"פ הדרכת הרבי לימד גם בחינוך העצמאי.
תולדות חיים
הרב ירחמיאל אלפרוביץ' נולד במוסקבה שברוסיה ביום ז' אדר תרפ"ח לאביו החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ ולאמו מרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה למד בישיבת חיי עולם בירושלים, ובשנת ת"ש עבר לישיבת אחי תמימים בתל אביב, בה למד עד שנת תש"ט. נשא את אשתו מרת פרומה[דרושה הבהרה]. תחילה התגורר בבני ברק, ולאחר מכן עבר לירושלים.
בשנת תש"ט זכה ר' ירחמיאל לברכתו של אדמו"ר הריי"צ בתחום החינוך שתלמידיו יזכו לגדול יראי שמים ולמדנים, והיה מוכר כבר באותם שנים כמחנך מוצלח ביותר. בעקבות כך היה מבוקש מאוד בתחום החינוך, ובשנת תשי"ג פנו אל ר' ירחמיאל הרב אהרון מרדכי זילברשטרום מכפר סבא, ומרכז החינוך העצמאי. הרב זילברשטרום חפץ שר' ירחמיאל יהיה מורה בבית ספר חב"ד בכפר סבא, ובמרכז החינוך העצמאי חפצו שר' ירחמיאל יכהן כמורה באחד מהתלמודי התורה שלהם.
ר' ירחמיאל שאל את הרבי שליט"א מה לעשות, ומענה הרבי היה שבכל מקום שבו ימצא - יצור סביבה חסידית. והוא הבין מכך שהרבי רוצה שילך ללמד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי, שם יוכל להפיץ ביתר שאת בתורת החסידות, וכך אכן עשה.
ר' ירחמיאל הוסיף לתלמידיו הנהגות חסידיות, ונהג לתלות בקביעות בכיתתו תמונות של אדמו"רי חב"ד[1]. בעקבות כך קמה קבוצת הורים שרצה לפטרו מתפקידו כמחנך בתלמוד תורה, ולאחר שהמנהל לא הסכים לכך דאגו אותם קבוצת הורים להחלפת המנהל הנוכחי במנהל אחר, ובשנת תשמ"ט הצליחו במזימתם ור' ירחמיאל אכן קיבל מכתב פיטורין. לאחר שקיבל את מכתב הפיטורין ישב ר' ירחמיאל לכתוב פ"נ לרבי ע"כ שרוצים לפטרו ואף שלח עותק ממכתב הפיטורין. המענה מהרבי היה שהוא ישאר במקום, והרבי איחל לו הצלחה רבה בהמשך דרכו שם.
כעבור זמן פגש ר' ירחמיאל יהודי חסיד ויז'ניץ, אותו חסיד סיפר לר' ירחמיאל שבנו עומד להיות בכיתתו בשנה הבאה, לאחר שר' ירחמיאל אמר לאותו חסיד שפיטרו אותו, הלך אותו חסיד עד למשרדים של החינוך העצמאי ודיבר עמהם, וגרם להם להודיע לר' ירחמיאל שהוא נשאר בתפקידו.
דבר זה חזר על עצמו שוב לאחר שנה בשנת תש"נ כאשר ההורים הצליחו שוב פעם להחליף את הנהלת התלמוד תורה, וכל זה במטרה לפטרו. הרב אלפרוביץ' אמר זאת לרבי והרבי חייך ואמר "בהוספה להצלחה". ואכן התברר שאחיו של המנהל החדש היה חסיד חב"ד וכך ניצל הרב אלפרוביץ' שוב פעם ממזימות ההורים.
הרב אלפרוביץ' המשיך את עבודתו בתלמוד תורה בעידודו ובברכתו של הרבי למשך עוד שנים רבות.
בב' שבט תשנ"ו נפטרה רעייתו, הוא התחתן בזיווג שני ועבר לירושלים.
נפטר בגיל 95 בי"ח (י"ט?) באדר תשפ"ג.
משפחתו
- בנו, המשפיע ר' עוזר אלפרוביץ' - משפיע בכפר חב"ד
- בנו, ר' שלמה אלפרוביץ', כפר חב"ד ב'
- בנו, ר' יקותיאל אלפרוביץ', נחלת הר חב"ד
- בתו שרה שאשא אלפרוביץ'
- בנו, ר' יוסף ליפא אלפרוביץ', מאה שערים ירושלים
- בנו, ר' מנחם מענדל אלפרוביץ', קראון הייטס
- בנו, ר' שמואל אלפרוביץ - משלוחי הרבי בוינה
- חתנו, ר' מנחם שינגרטן - משלוחי הרבי בבואנוס איירס, ארגנטינה
קישורים חיצוניים
המנהל האמתי - סיפור על ר' ירחמיאל אלפרוביץ' באתר חב"ד בישראל
הערות שוליים
- ↑ מסופר כי המנהל של התלמוד תורה כינה את כיתתו של הרב אלפרוביץ' 'חיידר חב"ד'.