אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:05, 18 באפריל 2023

אהרן יהודה לייב שטיינמן
[[קובץ:\|250px]] הרב שטיינמן
הרב שטיינמן, 'הראש ישיבה'
לידה	י"ד חשוון תרע"ד
	קמניץ, בלארוס
פטירה	כ"ד כסלו תשע"ח
	ישראל
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	ליטא
תפקידים נוספים	מנהיג דגל התורה
חיבוריו	אילת השחר

הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשוון תרע"ד-כ"ד כסלו תשע"ח) עמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.

לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.

תולדות חיים

נולד בי"ד חשוון תרע"ד, בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.

בחודש כסלו תש"מ, כשביקר הרב חנניה יוסף אייזנבך אצל הרבי, זכה להיכנס ליחידות לרבי לקראת נר ראשון של חנוכה. מיד לאחר מכן נכנס ליחידות ר' שניאור זלמן גורארי' שיום הולדתו חל בנר ראשון של חנוכה ונהג להיכנס לרבי בכל שנה ליחידות ביום זה. כשיצא מהיחידות, אמר הרב גורארי' לרב אייזנבך שהיחידות שלו הייתה המשך ליחידות של הרב אייזנבך. (הרב גורארי' גם ביקש מהרב אייזנבך שיקבע פגישה עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי. הפגישה התקיימה ונמשכה 40 דקות.)

הרב אייזנבך סיפר ^[1]: "הדברים שהרבי דיבר (=ביחידות) איתי ועם ר' זלמן (=גורארי'), נסבו אודות השנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. - הרבי ביקש ממני במפורש שאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" (= לא חסידיים), בלשונו הקדושה, על מנת לנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן ישבתי אז עם האריות שבחבורה... בין השאר היו אלו הגרי"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עימו ישבתי שעה וחצי, והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד".

בשנת תשמ"ט הצטרף הרב שטיינמן למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר נגד הרבי, גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הציפייה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה באותם ימים.

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.

לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב בשנת תשע"ב החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי בישראל.

בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די אליהו סורקין. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ועם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מחסדי ויז'ניץ שבמונסי לטפל באדמו"ר מויז'ניץ מונסי. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה^[2] שהוא פירש אותה כתשובה לשאלתו, כי:"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"^[3]. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך כ"ד כסלו תשע"ח בגיל 104.

קשריו עם חב"ד

בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק (על ידי ר' זלמן אבלסקי ור' זושא וילימובסקי), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.

כמו כן היה מארח בביתו לאש"ל את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי^[4]. כמו כן הרב שטיינמן והרב זלמן אבלסקי היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות^[5] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא לגימטריה שלה - 'חב"ד'^[6]...

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו^[7].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב יוסף שלום אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן^[8].

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן^[9]. ר' יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, (אף שהוא נחשב כעומד בראש הציבור שעתון זה נחשב כבטאון שלהם) שהשמיץ גם את הרבנים ברוך דב פוברסקי (ראש ישיבת פונביז'^[10]) והרב חיים פרץ ברמן (ר"מ בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כחוזר של הרבי^[11].

בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים^[12].

בי"ב אדר ב' תשע"א התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים"^[13].

בתשע"ג בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם^[14].

קישורים חיצוניים

ספריו

אילת השחר - יבמות, תש"ס, באתר HebrewBooks

אילת השחר - כתובות, תשמ"ד, הדפסה חדשה עם תוספות תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - נדרים, תשנ"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - גיטין, תשמ"ב. מהדורה שלישית תשס"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - קידושין, תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא קמא, תשל"ז, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ט, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא מציעא, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא בתרא, הדפסה חדשה עם תוספות תש"ע, באתר HebrewBooks

אילת השחר - מכות, שבועות, תשמ"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק א, ב.-לב:, תשס"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ב, לג.-ע., תשס"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ג, ע:-קכ:, תשס"ז, באתר HebrewBooks

הקודם:
יוסף שלום אלישיב

מנהיג הציבור הליטאי
כ"ח תמוז תשע"ב - כ"ד כסלו תשע"ח

הבא:
חיים קנייבסקי

הערות שוליים

↑ בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.
↑ מתוך אגרות קודש חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט
↑ פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי
↑ בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד" . (בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"... (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם). עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).
↑ הכוונה להמגיד ממזריטש.
↑ הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה • כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש....
↑ הרב החב"די עם הרב הליטאי.
↑ אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז.
↑ ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן.
↑ שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
↑ התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד". אוסף מאמרים בנושא
↑ לקריאת המכתב.
↑ כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים
↑ הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"

[1] בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.

[2] מתוך אגרות קודש חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט

[3] פרופ' סורקין חושף: תשובת הרבי שהשאירה אותו בארץ קול ברמה: פרופ' סורקין מספר על תשובת הרבי

[4] בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד" . (בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"... (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם). עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).

[5] הכוונה להמגיד ממזריטש.

[6] הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה • כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש....

[7] הרב החב"די עם הרב הליטאי.

[8] אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז.

[9] ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן.

[10] שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו

[11] התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד". אוסף מאמרים בנושא

[12] לקריאת המכתב.

[13] כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים

[14] הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ==קשריו עם חב"ד==
+[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בפגישה עם הרב שטיינמן]]
 בשנת [[תשי"ב]], לאחר שהוקם ב[[כפר סבא]] בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.