שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 48: שורה 48:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25
*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40
*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 57: שורה 58:
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}

גרסה מ־16:34, 2 בפברואר 2023

הרב שמעון אליטוב

הרב חים שמעון גד אליטוב (י"ד באדר ה'תרצ"ז-ג' שבט תשפ"ג) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כרב העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.

תולדות חיים

נולד בי"ד באדר ה'תרצ"ז בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת תש"ח התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.

בי"ג באב תשי"ח התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה[1], בפרדס בחצר הישיבה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקריית גת.

בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומניסטית, ובשנת תשל"א נסע לאותה מטרה בארגנטינה, לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס.

בשנת תשל"ט שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור הנוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו.

בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.

בשנת תנש"א שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים.

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת תשס"ח נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת תשע"ב התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת תשע"ד התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

בשנת תשע"ט עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.

נפטר בג' שבט תשפ"ג.

משפחתו

אחיו
  • הרב מאיר אליטוב.
  • הרב יעקב אליטוב שהיה רבה של ניירובי. בנו הוא הרב אליהו מאיר אליטוב.
  • הרב שלמה אליטוב רב הקהילה החלאבית במנצ'סטר.
  • הרב התמים יצחק דוד אליטוב לשעבר גזבר ראשי במשרד הפנים.
  • אברהם ע"ה אליטוב.
  • גברת רוחמה וויס.
  • גיסו הרב דוד בוסקילה מתרגם התניא לערבית.

לקריאה נוספת

  • היחידות שהכווינה את דרכי, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
  • זה תלוי בהתמסרות, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
  • כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אחותו של ר' דוד בוסקילה מתרגם התניא לערבית.