המשכה והאצלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אין ואפס" ב־"אין ואפס")
שורה 2: שורה 2:


==הקושי בהבנת מציאות הספירות==
==הקושי בהבנת מציאות הספירות==
הנבראים הם "מחודשים" (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא "אין"{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.}} (מאחר והם "עשויים" מ"אין", שהרי הקב"ה לקח "אין ואפס" '''וממנו''' עשה את ה"יש"). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם "אין" או "בטלים במציאות") – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית '''מצד עצמן''' (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').
הנבראים הם "מחודשים" (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא "אין"{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.}} (מאחר והם "עשויים" מ"אין", שהרי הקב"ה לקח "[[אין ואפס]]" '''וממנו''' עשה את ה"יש"). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם "אין" או "בטלים במציאות") – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית '''מצד עצמן''' (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').


וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד "מסתדרת" העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד '''פשוט''' (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?
וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד "מסתדרת" העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד '''פשוט''' (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?

גרסה מ־03:29, 29 בינואר 2023

הלשונות המשכה והאצלה מבטאות את השוני התהומי שבין הנבראים לעולם האצילות[1].

הקושי בהבנת מציאות הספירות

הנבראים הם "מחודשים" (יש מאין), ולכן מהות מציאותם (גם בשעה שהם קיימים) היא "אין"[2] (מאחר והם "עשויים" מ"אין", שהרי הקב"ה לקח "אין ואפס" וממנו עשה את ה"יש"). אבל חס ושלום לומר דבר כזה על הספירות דאצילות (שהם "אין" או "בטלים במציאות") – שהרי הן אלוקות, וממילא הן מציאות אמיתית מצד עצמן (ולא כהנבראים – שכל מציאותם היא רק מצד רצון ה').

וממילא נשאלת שאלה עצומה: כיצד "מסתדרת" העובדה שהספירות הן מציאות עם האמונה שה' הוא אחד הפשוט? אם הוא אחד פשוט (שאינו מורכב מחלקים ואיברים), מה הפירוש בזה שיש לו רצון וחכמה ובינה וחסד וכו'?

הסבר אדמו"ר הזקן

ועל זה עונה אדמו"ר הזקן[3] שהספירות הן "המשכה והאצלה", היינו, שאינן מחודשות מאין אלא המשכה והאצלה שלו[4].

ראה גם

עולם האצילות

הערות שוליים

  1. תניא, שעהיוה"א, ע"פ ביאורי הרי"כ במאור שבתורה עמ' 358.
  2. תניא, שער היחוד והאמונה, פרקים א'-ז'.
  3. שם, שם פרקים ח'-י'.
  4. המובא כאן הוא בתכלית הקיצור. אדמו"ר הזקן דן בפרקים הנ"ל באריכות בכל התהיות שהסבר זה גופא מעלה, ועונה על כולן אחת לאחת.