אהל רח"ל – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
הגהה
שורה 24: שורה 24:
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים{{הערה|אהל רחל, א', 79 - 461}}, בחלק נוסף בספר עוסק ליברמן בחקר אישים, במהלך מאמרו מוכיח ליברמן את היותו של ר' ישעיה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], אודות יחסו של בעל "חיי אדם" ל[[הגר"א]], זהותו של מחבר הספר "מילין דרבנן" (שע"פ ליברמן הוא רבי ישראל מזאמוטש), וכן מספר על כך שהמשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה, ועוד{{הערה|אהל רחל, עמ' 461 - 511}}.
חלק נרחב בספר עוסק בחקר בתי הדפוס העבריים וספרים רבים{{הערה|אהל רחל, א', 79 - 461}}, בחלק נוסף בספר עוסק ליברמן בחקר אישים, במהלך מאמרו מוכיח ליברמן את היותו של ר' ישעיה מגיה בבית הדפוס ב[[צפת]], אודות יחסו של בעל "חיי אדם" ל[[הגר"א]], זהותו של מחבר הספר "מילין דרבנן" (שע"פ ליברמן הוא רבי ישראל מזאמוטש), וכן מספר על כך שהמשכיל הירש צבי הורביץ התנצר באנגליה, ועוד{{הערה|אהל רחל, עמ' 461 - 511}}.


במאמר נוסף בספר, בשם "דמיונות וחוסר אחריות של ביגליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות והוספת קטעים שגויים בספריו{{הערה|אהל רחל, עמ' 481}}.
במאמר נוסף בספר, בשם "דמיונות וחוסר אחריות של ביגליוגרף", מאשים ליברמן את החוקר חיים דב פרידברג ברשלנות ובהוספת קטעים שגויים בספריו{{הערה|אהל רחל, עמ' 481}}.
===חלק ב'===
===חלק ב'===
בחלק השני מופיעים ארבע מדורים:
בחלק השני מופיעים ארבע מדורים:"בפרוזדור של החסידות", "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש" וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון{{הערה|שם=הקדמה|מתוך הקדמה}}, בשונה מהחלק הראשון, חלק זה יצא בשפת ה[[אידיש]].  
"בפרוזדור של החסידות". "עניינים ספרותיים-היסטוריים", "בשדה המחבר של יידיש" וכעשרה מאמרים שנשמטו מהכרך הראשון{{הערה|שם=הקדמה|מתוך הקדמה}}, בשונה מהחלק הראשון, חלק זה יצא בשפת ה[[אידיש]]. ליברמן נימק זאת בכך שרצה להיצמד לשפת המקור שלו{{הערה|שם=הקדמה}},בתחילת הספר מובאים המאמרים "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" שבו סותר ליברמן את הטענות לפיה השתמשו החסידים בשפת האידיש והקימו בתי דפוס משלהם כדי להפיץ את ה[[חסידות]]{{הערה|עמ' 1 ואילך}}. מאמר נוסף הוא מאמר המשך למאמר בחלק א' לגבי הסיבה שבגללה קבע רבי [[נחמן מברסלב]] את מקום מושבו ב[[אומן]]{{הערה|עמ' 310}}.
ליברמן נימק זאת בכך שרצה להיצמד לשפת מקורו{{הערה|שם=הקדמה}}. בתחילת הספר מובאים המאמרים "לשאלת יחס החסידות ללשון היידיש" ו"בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" שבו סותר ליברמן את הטענות לפיה השתמשו החסידים בשפת האידיש והקימו בתי דפוס משלהם כדי להפיץ את ה[[חסידות]]{{הערה|עמ' 1 ואילך}}. מאמר נוסף הוא מאמר המשך למאמר בחלק א' לגבי הסיבה שבגללה קבע רבי [[נחמן מברסלב]] את מקום מושבו ב[[אומן]]{{הערה|עמ' 310}}.


מאמר נוסף הוא מחקרו של ליברמן לגבי  הרב[[יחיאל מיכל עפשטיין]]{{הערה|עמ' 340}}, מאמרים נוספים הם לגבי זהות מחברי ספרים שונים{{הערה|עמ' 391 - 407}}.
מאמר נוסף הוא מחקרו של ליברמן לגבי  הרב [[יחיאל מיכל עפשטיין]]{{הערה|עמ' 340}}, מאמרים נוספים הם לגבי זהות מחברי ספרים שונים{{הערה|עמ' 391 - 407}}.


===חלק ג'===
===חלק ג'===
שורה 39: שורה 39:
כאשר קיבל גרשם שלום את מאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" כתב לליברמן ש:{{ציטוטון|אני מסכים לכל מה שכתבת, דברים נבונים ונכונים, מלבד בדבר אחד}}{{הערה|המאמר של ליברמן התפרסם במקור ביידיש, בשם לעגענדע און אמת וועגן די חסידישע דרוקערייאן, ייווא בלעטער 34 (1950), עמ' 182 - 208. מאוחר יותר יצא גם בתרגום עברי, בספרו אהל רח"ל, חלק ג', עמ' 14 - 100. מעמ' 100 ועד עמ' 309 הופיעו נספחים למאמר ואיורים רבים, בפרט של שערי ספרים. מכתבו של שלום לליברמן התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף (למאמרו של שלום הנ"ל), אצל שלום, השלב האחרון, עמ' 86 - 87.}}.
כאשר קיבל גרשם שלום את מאמרו של ליברמן "בדיה ואמת בדבר בתי הדפוס החסידיים" כתב לליברמן ש:{{ציטוטון|אני מסכים לכל מה שכתבת, דברים נבונים ונכונים, מלבד בדבר אחד}}{{הערה|המאמר של ליברמן התפרסם במקור ביידיש, בשם לעגענדע און אמת וועגן די חסידישע דרוקערייאן, ייווא בלעטער 34 (1950), עמ' 182 - 208. מאוחר יותר יצא גם בתרגום עברי, בספרו אהל רח"ל, חלק ג', עמ' 14 - 100. מעמ' 100 ועד עמ' 309 הופיעו נספחים למאמר ואיורים רבים, בפרט של שערי ספרים. מכתבו של שלום לליברמן התפרסם בנספח הביבליוגרפי של דוד אסף (למאמרו של שלום הנ"ל), אצל שלום, השלב האחרון, עמ' 86 - 87.}}.


לגבי ספריו של שלום כתב [[הרבי]] {{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]] חלק ג עמוד 324}}.
לגבי ספריו של גרשום שלום כתב [[הרבי]] {{ציטוטון|להזהר שלא לעודד קריאת ספרים בלתי רצויים - ולכן להשמיט ההשוואות, הניגוד או הציונים לספרי גרשם שלום, הורודצקי, דקארט וכיו"ב}}{{הערה|[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]] חלק ג עמוד 324}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==