אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}} | באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}} | ||
הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה | הרה"ח ר' עמרם בלוי ע"ה (ב"ר ברוך יהודה, אחיו של הרב טוביה בלוי. ראה בערכו) מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק {{הערה| שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}. | במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}. | ||
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}}. בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). | הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}}. בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..." {{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. | ||
ביחידות של הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת תשמ"ה, אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק שבהם הוחא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. | |||
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!". {{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}. | |||
==הרבי והרצי"ה קוק== | ==הרבי והרצי"ה קוק== | ||
כשביקר | כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי בכ"ג באדר תשל"ד (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות "מיהו יהודי" {{הערה|(הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך "התקשרות", גליון 1302, מדור "ניצוצי רבי".}}. | ||
הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי כ"ו אדר שני תשמ"א. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל" {{הערה| "הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}} | הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב"יחידות" ביום רביעי כ"ו אדר שני תשמ"א. בתיאורו אודות ה"יחידות", כותב הרב לוינגר: "הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל" {{הערה| "הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע"ה, אֵם חב"ד בחברון", עמ' 28. "התקשרות" שם, וראו ב"התקשרות" שם סיפור אודות הרבי והרצי"ה.}} | ||