אברהם יצחק קוק – הבדלי גרסאות
←עם אדמו"ר הריי"צ: תקון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←קשריו עם חב"ד: תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]] | [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]] | ||
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו. | הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו. | ||
בילדותו חבש הרב קוק כיפה שנעשתה מאריג מבגדו של אדמו"ר הצמח צדק. בגדלותו סיפר הרב קוק על כך. הכיפה הייתה חביבה עליו בילדותו ולא היה יכול להירדם בלעדי כיפה זו, וכשנפלה מראשו, היה מתעורר משנתו. | |||
{{הערה| מלאכים כבני אדם, עמ' 3. | |||
.}}. | |||
הרב קוק היה לומד בכל שבת "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט" {{הערה|מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא | הרב קוק היה לומד בכל שבת "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט" {{הערה|מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא}}. | ||
על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}. | על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}. | ||