כולא קמיה כלא חשיב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב[[אגרת הקודש - סימן ב']] מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של ביטוי זה בעבודת השם, ומדייק בלשון 'כולא '''קמיה''' דווקא כלא חשיב', כלומר שככל שהאדם יותר קרוב ויותר 'לפניו' אצל הקב"ה, הוא מרגיש יותר ב[[ביטול]] מוחלט וכאין ואפס (ולכן האבות הקדושים שהיו קרובים לקב"ה, הרגישו בטלים בתכלית, כמו שרואים אצל אברהם אבינו לדוגמא שאמר 'ואנכי עפר ועפר', דווקא מצד הקירוב שלו לקב"ה). | ב[[אגרת הקודש - סימן ב']] מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של ביטוי זה בעבודת השם, ומדייק בלשון 'כולא '''קמיה''' דווקא כלא חשיב', כלומר שככל שהאדם יותר קרוב ויותר 'לפניו' אצל הקב"ה, הוא מרגיש יותר ב[[ביטול]] מוחלט וכאין ואפס (ולכן האבות הקדושים שהיו קרובים לקב"ה, הרגישו בטלים בתכלית, כמו שרואים אצל אברהם אבינו לדוגמא שאמר 'ואנכי עפר ועפר', דווקא מצד הקירוב שלו לקב"ה). | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מקשר זאת עם לימוד החסידות, הפועל באדם ביטול המרפא את כל המחלות שבעולם{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=408 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שפב].}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מקשר זאת{{הערה|על יסוד הגמרא בנדרים ח, ב: "חירגא דיומא - מסי".}} עם לימוד החסידות, הפועל באדם ביטול המרפא את כל המחלות שבעולם{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=408 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שפב].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||