ראש חודש כסלו – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
== ליל שמיני עצרת ==
== ליל שמיני עצרת ==


בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה הי' ע"פ הוררת [[הרבי]].}}
בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה הי' ע"פ הוראת [[הרבי]].}}.


בהקפה הראשונה רקד הרבי שליט"א יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), ב[[התלהבות]] גדולה.
בהקפה הראשונה רקד הרבי שליט"א יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), ב[[התלהבות]] גדולה.
שורה 25: שורה 25:
== התקפת הלב ==
== התקפת הלב ==


בתום ה"הקפה" התיישב הרבי שליט"א בכיסאו, עצם את עיניו הק' - - - לב הקהל החסיר פעימה. כולם היו המומים. בין רגע הפכה המתיחות ההיסטרית שתקפה את כולם לקריאות סערה כמו: "מים!" "חסר אויר!" וצעקות - "להתרחק מהבימה!"... מכל עברי בית הכנסת הגדול נשמעו בכיות ויללות קורעות לב... המומי התרגשות מבלי לדעת מה מתרחש כאן, עמדו החסידים: "רק לפני 5 דקות היתה כאן שמחה גדולה מאד מאד; כולם ראו איך הרבי עומד על בימתו ומוחא כפיים לכל עבר. ומה קרה כעת ?!..." - - -
בתום ה"הקפה" התיישב הרבי שליט"א בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל הי' היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהי' לרבינו שליט"א אוויר.


פתאום, ללא כל הוראה מוקדמת, התחיל הקהל לצאת בבהלה מבית הכנסת, כדי שיהיה לרבי שליט"א יותר אויר לנשימה. לא עברו דקות ספורות, וביהכנ"ס הענק התרוקן מכל האלפים שגדשו אותו. רק פה ושם עדיין עמדו אי אילו חסידים. הדלתות והחלונות נפרצו כולן, לתת לאויר הקריר והצח מבחוץ "דרך כניסה" פנימה. בחוץ - עמדו כולם בהולים, אחוזי התרגשות גדולה, מבלי לדעת מה קורה בפנים, בבית הכנסת. אחד הנוכחים סיפר: "כל אחד התבייש להביט בפרצופו של השני ולשוחח על המחזה הנורא. כולם הרגישו את עצמם אשמים, כביכול, בכל מה שקרה וקורה בפנים".
ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.


המשבקי"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה"הקפות - במהירות - עד תומן.
בינתיים מיהר איש ה"הצלה" ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, [[חיוך|חייך]].


בינתיים מיהר איש ה"הצלה" ר' לייבל ביסטריצקי, והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך... וישב בלי להתחשב בכל הנעשה סביבו.
רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי שליט"א התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.
רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי שליט"א התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה! גם כאשר המזכיר, הרב בנימין קליין - שישב אפוף התרגשות על הרצפה ליד הרבי - ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - לא הגיב.


כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה בית הכנסת -ה"זאל" למטה - כמעט ריק מאדם, ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.
כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה בית הכנסת -ה"זאל" למטה - כמעט ריק מאדם, ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.


התברר שהרבי רוצה כי ימשיכו את עריכת ה"הקפות" כסדרן ועד שלא יעשו זאת לא יצא מבית הכנסת. המשיכו, אם כן, ב"הקפות"... בעת ששרו ב"הקפה" החמישית, מחא הרבי את כפיו בקלות, ולאחריה - התיישב שוב במקומו.
התברר כי הרבי רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ההקפות המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.


את ה"הקפה" השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את הרבי לטרוח ולקום - לא שרו ולא רקדו. [לפי נוסחא אחרת נערכה גם ה"הקפה" החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ה"הקפה" השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד ל"הקפה" האחרונה].
את ה"הקפה" השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את הרבי לטרוח ולקום - לא שרו ולא רקדו. [לפי נוסחא אחרת נערכה גם ה"הקפה" החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ה"הקפה" השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד ל"הקפה" האחרונה].


כאשר הגיעו ל"הקפה" השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז בית הכנסת - הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את ספר התורה, וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.  
כאשר הגיעו ל"הקפה" השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז בית הכנסת - הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.  


(מאוחד יותר כשהרופאים יקבעו כי הרבי היה אז בעיצומה של "התקפת לב" יביעו פליאה עצומה על כך שהרבי המשיך בהקפות באמרם שאין לזה שום אחיזה שהיא בדרך הטבע)...
כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה"[[הקפות]]" כרגיל. [[הרש"ג]] פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.


כאשר התחיל הרבי ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו הרש"ג, צועד אחריו למקום ה"הקפות" כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי והחסידים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר...
במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".


במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך הרי"ל גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".
עם הגיע הרבי שליט"א לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון ההקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק'של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.


עם הגיע הרבי שליט"א לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון ההקפות]], והרבי רקד כרגיל עם הרש"ג (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' חיוורות כסיד. הרש"ג, שהבין את המצב, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים. הרבי חייך אליו כשואל למה הפסיקו את הריקודים...
בתום ה"[[הקפה]]" הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי שליט"א]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.
 
בתום ה"הקפה" הכניסו את ספרי התורה חזרה לארון הקודש, והרבי שליט"א חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'קדיש' ואחר כך הכריז הרבי כדרכו (אלא הפעם היתה ההכרזה באופן קל): "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק!


== הנהגת הרבי בחדרו ==
== הנהגת הרבי בחדרו ==