מרדכי אליהו שווי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].
הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]].


בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
שורה 8: שורה 8:
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.


לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]].


בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.
בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.


פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].
שורה 16: שורה 16:
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].


לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].


בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]].
*בנו, הרב [[ברוך שלום שווי]].
*בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]].
*בנו, הרב [[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
*בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
*מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

גרסה מ־00:36, 20 בינואר 2023

הרב מרדכי אליהו שוויי (תרס"דו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.

תולדות חיים

הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי רש"י.

בשנת תרע"ו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע"ז, חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה[1], והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.

ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.

כשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' מנחם מענדל דימאנט, ונכדתו של החסיד ר' אהרן יעקב וויילער.

בשנת תרפ"ח לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולדו לו ילדיו.

פתגם היום יום הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת תשנ"ג.

הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שבאסטוניה, שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות לבוכרה.

בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה בו' שבט תש"ב, ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב