נחמן מברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: הצדיק הקדוש רבי '''נחמן מברסלב''' (א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א) היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש. == חיי…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב. | רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב. | ||
מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת | מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. | ||
לאחר מות חותנו עבר למדודיוקה שבפלך קייב | לאחר מות חותנו עבר למדודיוקה שבפלך קייב. במדוודווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח. | ||
== הביקור בארץ ישראל == | == הביקור בארץ ישראל == | ||
בשנת | בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה. | ||
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". | הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל". | ||
כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם [[הסבא משפולי]] שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור. | כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם [[הסבא משפולי]] שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור. | ||
== מחותן עם אדמו"ר הזקן == | |||
רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרב [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתלאמנה מבעלה הראשון.<REF> ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד.</REF> וב[[קרעמענטשוג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרב [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתלאמנה מבעלה הראשון.<REF> ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד.</REF> וב[[קרעמענטשוג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם. | ||
גרסה מ־00:42, 18 במרץ 2010
הצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א) היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.
חייו
שנותיו הראשונות וצעירותו
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב.
מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.
לאחר מות חותנו עבר למדודיוקה שבפלך קייב. במדוודווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח.
הביקור בארץ ישראל
בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצאו נגד דרכו צדיקי דורו, ובראשם הסבא משפולי שהיה ידוע כזקן צדיקי הדור.
מחותן עם אדמו"ר הזקן
רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרב אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתלאמנה מבעלה הראשון.[1] ובקרעמענטשוג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.
הרבי היה נכד של רבי נחמן, אך לא ידוע כיצד.[2]
ר' נחמן ברסלב אמר פעם שמשיח יהיה מצאצאיו.
תלמידיו
- רבי נתן מברסלב.
הערות שוליים
- ↑ ימי מהרנ"ת ח"ב אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש ח"ד אות תשי"ד.
- ↑ מובא בספר מבשר טוב להרב שלום דוב וולפא שהרבי אמר לשז"ר שהוא (הרבי) מצאצאי ר' נחמן.