מלבי"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקונים שונים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | [[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | ||
'''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים. | '''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים ביניהם פירושו הנודע על הנ"ך. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | ||
מבין חיבוריו ניתן למנות את: מקראי קודש - פירוש על הנ"ך, ארצות החיים - חידושים על שו"ע אורח חיים, ארץ חמדה - דרשות על התורה, ארצות השלום - דרשות שונות, התורה והמצוה - פירוש על התורה, המכילתא, הספרא והספרי (עד אמצע פרשת כי תצא (כב,כא), ומשם ואילך הוא פירוש ר' יוסף הלוי יעבץ), יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון, משל ומליצה - שירי קדש, מדרש הגדה - על הגדה של פסח (ליקוט שערך נפתלי משכיל לאיתן), עלה לתרופה - פירוש על משנה תורה פרק ד' מהלכות דעות, יאיר אור - מילון מילים נרדפות. | |||
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונים בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים. | כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונים בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ||
===התייחסות לחיבוריו=== | ===התייחסות לחיבוריו=== | ||
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר | ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | [[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | ||
גרסה מ־20:02, 5 בדצמבר 2022
רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (מוכר בכינוי מלבי"ם) (י"ט אדר תקס"ט - א' תשרי תר"מ) היה מגדולי דורו, פעל ברוסיה, פרוסיה ורומניה, וחיבר ספרים רבים ביניהם פירושו הנודע על הנ"ך.
תולדות חיים
נולד בי"ט אדר תקס"ט בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים התנ"ך, השולחן ערוך ועוד.
מבין חיבוריו ניתן למנות את: מקראי קודש - פירוש על הנ"ך, ארצות החיים - חידושים על שו"ע אורח חיים, ארץ חמדה - דרשות על התורה, ארצות השלום - דרשות שונות, התורה והמצוה - פירוש על התורה, המכילתא, הספרא והספרי (עד אמצע פרשת כי תצא (כב,כא), ומשם ואילך הוא פירוש ר' יוסף הלוי יעבץ), יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון, משל ומליצה - שירי קדש, מדרש הגדה - על הגדה של פסח (ליקוט שערך נפתלי משכיל לאיתן), עלה לתרופה - פירוש על משנה תורה פרק ד' מהלכות דעות, יאיר אור - מילון מילים נרדפות.
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, חרסון, לנשיץ, מוהילוב וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונים בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים.
נפטר בא' תשרי תר"מ בדרכו לכהן ברבנות העיר קרמנצו'ג.
קשריו עם רבותינו נשיאנו
עם אדמו"ר המהר"ש
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע לאדמו"ר המהר"ש שילמדו את תורת החסידות, אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות[1]. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש בחתונה בויטבסק, בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן[2].
התייחסות לחיבוריו
ברשימות הרב"ש ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם אדמו"ר הרש"ב: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"[3]. על החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי[4]. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח לאדמו"ר הריי"צ שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"[5].
הרבי הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו[6].
קץ הגלות
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל[7] הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב מלחמת עולם הראשונה) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם המשך בשעה שהקדימו תרע"ב, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה.
קישורים חיצוניים
הרב מרדכי געלערנטער, החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו, בתוך היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך, באתר HebrewBooks