מאיר בורובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חמיו הרב החסיד זלמן משה היצחקי ששימש כשוחט, מסר את סכיני השחיטה לחתנו הרב [[מאיר בורובסקי]], ששימש כשוחט שנים רבות, | חמיו הרב החסיד זלמן משה היצחקי ששימש כשוחט, מסר את סכיני השחיטה לחתנו הרב [[מאיר בורובסקי]], ששימש כשוחט שנים רבות, | ||
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב יוסף יצחק ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס | לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־20:52, 27 בספטמבר 2022
הרב הגאון מאיר בורובסקי (ט' אלול תרע"ד-ד' שבט תשנ"ד) בגיל צעיר מאוד נבחן ליורה יורה וידין ידין אצל גדולי הרבנים באותה תקופה, קיבל כתב קבלה לשחיטה מגדולי הרבנים, בניהם הרה"ג הרצוג הרב הראשי, הרה"ג אברהם ראם, הרה"ג צבי פסח פראנק הרב הראשי לירושלים ועוד רשימת רבנים ארוכה כתלמיד בישיבת חברון זכה ללוות את הרבי הריי"ץ בביקורו בחברון בשנת תרפ"ט ובצפת, היה חלק מהשיירה שהצטרפה לנסיעות של הרבי במהלך ביקורו בארץ ישראל, למד תניא בישיבת חברון שבחברון ונתקשר לרבי הריי"ץ, בכל פעם שהיה שומע על חסיד שנוסע לרבי, ביקש שיזכירו את שמו באוהל הרבי הריי"ץ, נישא למרת פיה ביתו של המשפיע הרה"ח זלמן משה היצחקי, היה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, התבקש על ידי גיסו הרב משה סגל להגיע בחיזוק הכפר, שימש כרואה חשבון של ועד הכפר בשנים הראשונות, איש ספר שהתפרנס מיגיע כפיו, ושימש לעת הצורך כממלא מקומו של רב הכפר הרב שניאור זלמן גרליק.
חמיו הרב החסיד זלמן משה היצחקי ששימש כשוחט, מסר את סכיני השחיטה לחתנו הרב מאיר בורובסקי, ששימש כשוחט שנים רבות,
לאחר פטירתו נמצאו בין כליו חידושי תורה אותם כתב בבחרותו כתלמיד בישיבת חברון, בעריכת בנו הרב יוסף יצחק בורובסקי ז"ל יצא לאור ספר המלקט מתוך מכתביו, ספר "דעת מאיר" על הש"ס
תולדות חיים
נולד בט' אלול תרע"ד באחת העיירות הסמוכות לווילנא לאביו הרב שלמה יעקב בורובסקי ולאמו מרת ליבה.
כבר בגיל 9 יצא מהבית ללמוד באחת הישיבות בוילנא, והיה חוזר לביתו רק לחגים, בגיל 11 עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחברון שם נכנס ללמוד בישיבה על אף גילו הצעיר בזכות כשרונותיו והתמדתו.
בעת מאורעות פרעות תרפ"ט ניצול עם משפחתו בנס ועבר להתגורר בירושלים, נמנה על תלמידיהם של הרב ברוך בער לייבוביץ' הרב משה מרדכי עפשטיין והרב איסר זלמן מלצר, עמו אף זכה ללמוד בחברותא כאשר בריאותו התרופפה והוא נאלץ להישאר בביתו.
לצד לימודי הגמרא השקיע רבות בלימודי הלכה וזכה להתעטר בסמיכה לרבנות מאת גדולי הרבנים באותה תקופה, כאשר עם זאת הוסמך כשוחט ובודק אף של בהמות גסות, ואבמקביל פירסם מאמרי דעה שונים פרי עטו בבטאוני התקופה.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פיה, בתו של המשפיע ר' זלמן משה היצחקי[1] עבר להתגורר בכפר חב"ד ונמנה על ראשוני המתיישבים במקום, והיה לומד בקביעות בחברותא עם הרב המרא דאתרא הרב שניאור זלמן גרליק, והיה ממלא את מקומו של הרב בפסיקת הלכה בתקופות ובזמנים בהן נאלץ להיעדר מהיישוב.
במשך שנים רבות מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד מידי ערב.
נפטר ביום ראשון ד' שבט תשנ"ד ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
ספרו
- דעת מאיר, סיכומי השיעורים כפי ששמע מאת גדולי ראשי הישיבות בשנות בחרותו, וחידושיו על סדר הש"ס
משפחתו
- אחיו, ר' משה בורובסקי
- אחיו, הרב יוסף בורובסקי
- אחותו מרת חיה רחל, רעיית הרב משה צבי סגל
- בנו, הרב יוסף יצחק בורובסקי
- בנו, ר' יעקב צבי בורובסקי
- בנו,זלמן משה בורובסקי- נפטר כ"ד אלול תשס"ז.
הערות שוליים
- ↑ לאחר חתונתו, מסר לו חמיו את סכיני השחיטה שלו בהם לא היה כבר יכול להשתמש בעצמו בשל השיתוק שאחז בו, והתבטא שאינו יכול לסמוך על אף אחד אחר, ורק עליו הוא סומך.