יהושע ארש: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירה) |
מ (←תולדות חיים: הגהה) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
התגורר בעיר [[דווינסק]] והיה מחשובי חסידי חב"ד בעיר, ושימש כראש ישיבת וייטנברג בעיר{{הערה|זכרונות וסיפורים, עמ' 14.}}{{הערה|שם=דווינסק|יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגנט, עמ' 118 ועמ' 149.}}. בשנת [[תר"ע]]{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' כ"ה.}} החל לשמש כ[[ר"מ]] בכיתות א' וב' במחלקת "השיעורים" ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], שיועדה לבחורים צעירים. על סגנון לימודו כתב תלמידו הרב [[מאיר גורקאוו]]: "סגנון לימודו היה בדרך טוב וישר בשכל, א געזונטער לערנען, להבין הסוגיא על מקומה, נישט גענארט, עם כל המפרשים"{{הערה|ספר הזכרונות דברי הימים, עמ' ל"ט.}}. | התגורר בעיר [[דווינסק]] והיה מחשובי חסידי חב"ד בעיר, ושימש כראש ישיבת וייטנברג בעיר{{הערה|זכרונות וסיפורים, עמ' 14.}}{{הערה|שם=דווינסק|יזכור בוך פון ראקישאק און אומגעגנט, עמ' 118 ועמ' 149.}}. בשנת [[תר"ע]]{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' כ"ה.}} החל לשמש כ[[ר"מ]] בכיתות א' וב' במחלקת "השיעורים" ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], שיועדה לבחורים צעירים. על סגנון לימודו כתב תלמידו הרב [[מאיר גורקאוו]]: "סגנון לימודו היה בדרך טוב וישר בשכל, א געזונטער לערנען, להבין הסוגיא על מקומה, נישט גענארט, עם כל המפרשים"{{הערה|ספר הזכרונות דברי הימים, עמ' ל"ט.}}. | ||
בשנת [[תרע"ד]] היה מבין השלושה שזכו בהגרלה לנסוע במסגרת "[[אורח לצדיק]]" ל[[האדיטש]]{{הערה|ליקוטי סיפורים{{הבהרה|איזה עמ'?}}}}. | בשנת [[תרע"ד]] היה מבין השלושה שזכו בהגרלה לנסוע במסגרת "[[אורח לצדיק]]" ל[[האדיטש]]{{הערה|ליקוטי סיפורים{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}}. | ||
בשנת [[תרע"ח]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]] עבר יחד עם תלמידיו ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצו'ג]], ובתחילת קיץ [[תרע"ט]] עבר שוב פעם יחד עם תלמידיו ל[[תומכי תמימים חאראל|חאראל]]. לאחר סיום המלחמה חזר לעיר דווינסק והחל לשמש כדיין בעיר {{הערה|שם=דווינסק}}, במסגרת תפקיד זה ידוע שמכר בשנת [[תרפ"ט]] עבור ה[[רגצ'ובי]] את [[חמץ|חמצו]] ל[[גוי]]{{הערה|צפענת פענח, חלק א', סימן ל"ו, עמ' צ"ט.}}. | בשנת [[תרע"ח]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]] עבר יחד עם תלמידיו ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצו'ג]], ובתחילת קיץ [[תרע"ט]] עבר שוב פעם יחד עם תלמידיו ל[[תומכי תמימים חאראל|חאראל]]. לאחר סיום המלחמה חזר לעיר דווינסק והחל לשמש כדיין בעיר {{הערה|שם=דווינסק}}, במסגרת תפקיד זה ידוע שמכר בשנת [[תרפ"ט]] עבור ה[[רגצ'ובי]] את [[חמץ|חמצו]] ל[[גוי]]{{הערה|צפענת פענח, חלק א', סימן ל"ו, עמ' צ"ט.}}. |
גרסה מ־08:47, 9 באוגוסט 2023
הרב יהושע ארש (כונה דער דווינסקער ראש ישיבה) היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש וראש ישיבה ודיין בעיר דווינסק.
תולדות חיים
התגורר בעיר דווינסק והיה מחשובי חסידי חב"ד בעיר, ושימש כראש ישיבת וייטנברג בעיר[1][2]. בשנת תר"ע[3] החל לשמש כר"מ בכיתות א' וב' במחלקת "השיעורים" בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שיועדה לבחורים צעירים. על סגנון לימודו כתב תלמידו הרב מאיר גורקאוו: "סגנון לימודו היה בדרך טוב וישר בשכל, א געזונטער לערנען, להבין הסוגיא על מקומה, נישט גענארט, עם כל המפרשים"[4].
בשנת תרע"ד היה מבין השלושה שזכו בהגרלה לנסוע במסגרת "אורח לצדיק" להאדיטש[5].
בשנת תרע"ח בעקבות מלחמת עולם הראשונה עבר יחד עם תלמידיו לקרמנצו'ג, ובתחילת קיץ תרע"ט עבר שוב פעם יחד עם תלמידיו לחאראל. לאחר סיום המלחמה חזר לעיר דווינסק והחל לשמש כדיין בעיר [2], במסגרת תפקיד זה ידוע שמכר בשנת תרפ"ט עבור הרגצ'ובי את חמצו לגוי[6].
במכתב לר' שמריה גוראריה מתעניין אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, "מה שלומו של ראש הישיבה הרב יהושע ארש?", מספר שנים לאחר שהלה עזב את תפקידו בישיבה[7].
תאריך פטירתו אינו ידוע.