שלמה גאנצפריד: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←תולדות חיים: הוספתי תוכן = מהדורות חב״ד לספריו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
על פי עדות החסיד ר' [[פרץ חן]], כאשר הגיע בפני [[אדמו"ר המהר"ש]] ליטאי שרצה הסכמה למינויו לרבנות עקב בקשת קהילתו, שלחו אדמו"ר המהר"ש לר' שלמה{{הערה|הרב [[מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך'], עמ' 4.}}. | על פי עדות החסיד ר' [[פרץ חן]], כאשר הגיע בפני [[אדמו"ר המהר"ש]] ליטאי שרצה הסכמה למינויו לרבנות עקב בקשת קהילתו, שלחו אדמו"ר המהר"ש לר' שלמה{{הערה|הרב [[מנחם מענדל וילהלם]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f15420c48906_1595228684.pdf יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך'], עמ' 4.}}. | ||
לבקשת הרבי הוציא לאור בשנת [[תשנ״ב]] הרב [[לוי ביסטריצקי]] את הספר 'קיצור שולחן ערוך' בתוספת פסקי אדמו״ר הזקן. הספר הפך לאבן יסוד בחינוך ההלכתי במוסדות חב״ד. בשנת [[תשפ״ב]] יצא לאור ספר ׳קסת הסופר עם פסקי הרב והצמח צדק׳ מאת הרב מנחם מענדל כַּהן, במתכונת דומה ל׳קיצור שולחן ערוך׳ ובתוספת עיונים{{הערה| https://anash.org/rosh-kollel-updates-popular-sefer-for-lubavitchers/.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־20:57, 23 באוגוסט 2022
הרב שלמה גאנצפריד (תקס"ד – כ"ח תמוז תרמ"ו) היה פוסק הלכה ידוע ומחבר הספר החשוב קיצור שולחן ערוך.
תולדות חיים
נולד בשנת תקס"ד בעיר אונגואר אונגריה, לאביו הרב יוסף שנפטר בהיותו בגיל 8. הרב גאנצפריד עסק כסוחר, אך המשיך להתמיד בלימודיו. בשנת תקצ״ד הוציא לאור את ספרו הראשון 'קסת הסופר' שבו ליקט את כל ההלכות הצריכות לסופרי סת״ם. החתם סופר שעבר על הספר ואף הוסיף את הגהותיו, כתב בהסכמתו ״שמיום הדפסת קסת הסופר הלז, מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר כ״א למי שיהיה בקי בספר הזה״. רבים מפסקיו מיוסדים על הלכות תפילין משולחן ערוך אדמו״ר הזקן, ואת סימן ה׳ בספרו אף העתיק ברובו משם [1].
לאחר מכן, בשנת תר"ג מונה לרבה של ברזוויץ שבמחוז שערש, שם חיבר את ספרו "פני שלמה" על מסכתות בבא מציעא ובבא בתרא. בשנת תר"י מונה לראב"ד אונגואר, עיר מולדתו. בשנת תרכ"ט, בעת תחילת המחלוקת בין יהודי הונגריה התחבר אל חברת "שומרי הדת" ויצא נגד הרפורמים בתקיפות.
בשנת תרכ"ד הופיע לראשונה ספרו 'קיצור שולחן ערוך'. ספרו הפך במהרה לאחד מספרי היסוד בהלכה, והופץ בקרב כלל קהילות ישראל. הספר המתמצת את השולחן ערוך, מתעסק בעיקר בחלקי האורח חיים ויורה דעה, ועוסק בעיקר בהלכות הנוגעות לחיי היום יום. פשטותו של הספר וקיצורו הפכו אותו לפופולרי במיוחד.
בשנת תשמ"ג נתפרסמה ב'סיני' תשובה כתובה בכתב ידו של המחבר[2], בה הוא כותב בין השאר: "בחיבור ספרי זה, קיצור שולחן ערוך שמתי לי ליסוד מוסד ... הגאון בעל התניא". דברים אלו צוטטו על ידי הרבי בהתוועדות[3].
על פי עדות החסיד ר' פרץ חן, כאשר הגיע בפני אדמו"ר המהר"ש ליטאי שרצה הסכמה למינויו לרבנות עקב בקשת קהילתו, שלחו אדמו"ר המהר"ש לר' שלמה[4].
לבקשת הרבי הוציא לאור בשנת תשנ״ב הרב לוי ביסטריצקי את הספר 'קיצור שולחן ערוך' בתוספת פסקי אדמו״ר הזקן. הספר הפך לאבן יסוד בחינוך ההלכתי במוסדות חב״ד. בשנת תשפ״ב יצא לאור ספר ׳קסת הסופר עם פסקי הרב והצמח צדק׳ מאת הרב מנחם מענדל כַּהן, במתכונת דומה ל׳קיצור שולחן ערוך׳ ובתוספת עיונים[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם מענדל וילהלם, יחס רבותינו נשיאנו ל"קיצור שולחן ערוך", אוז'גורוד תש"פ
הערות שוליים
- ↑ סימן ה׳ לשכה ב׳, https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8308&st=&pgnum=21.
- ↑ צילומה הופיע בקיצור שולחן ערוך, מהדורת 'אורות חיים', ירושלים, תשמ"ט, עמ' תרט"ז.
- ↑ שבת פרשת ראה תשד"מ (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות, תשד"מ כרך ד' עמ' 2483).
- ↑ הרב מנחם מענדל וילהלם, יחס רבותינו נשיאינו ל'קיצור שולחן ערוך', עמ' 4.
- ↑ https://anash.org/rosh-kollel-updates-popular-sefer-for-lubavitchers/.