טהירו תתאה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קידוד קישורים |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך. | בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך. | ||
בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – | בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום{{הערה|1=מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – פרשת חיי שרה תשכ"ב. שער היחוד לאדמו"ר האמצעי קיד, ב. שערי תשובה חלק א' ל, ג-ד. המשך תער"ב ח"ג א'תו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/9/91.htm שיחת יום שמחת תורה תשי"ז]. ועוד.}}. | ||
הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}. | הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}. | [[אדמו"ר האמצעי]] מבאר שטהירו עילאה וטהירו תתאה, הן כעיל 'כלל ופרט', כאשר הטהירו תתאה הוא '''מקור''' לבחינת [[אדם קדמון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/12/116a.htm שערי תשובה קטז, א]. זאת בשונה מהמובא בהערה הראשונה בערך זה, שהוא בחינת אדם קדמון עצמו או מחשבה הקדומה דא"ק.}}. | ||
במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/ | במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת [[אותיות המחשבה]] (בשונה מטהירו עילאה שהוא [[אותיות הרשימו]]){{הערה|1=[https://crownheights.info/assets/2021/11/מאמר-מעונה-אלהי-קדם.pdf מאמר מעונה אלוקי קדם].}}. | ||
המבואר לעיל הוא לפי [[קבלת האריז"ל]], זאת בשונה מקבלת הרמ"ק שמבאר זאת באופן אחר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | [[קטגוריה:סדר השתלשלות]] | ||