אברהם יצחק קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: השלמת הקודם) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]]. | בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]]. | ||
בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט | בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו שבאשר לא ירדו לסוף דעתו ראו אותן כמתקדמות{{הערה|הרבי האמרי אמת מגור בנכתבו המפורסם מהאוניה כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק "...לא עמדו על סוף דעתו".}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער ליפמן. | ||
בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. | בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. | ||
גרסה מ־20:58, 19 בספטמבר 2022
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| הרב הראשי | |
| לידה | ט"ז אלול |
| גרייבה, לטביה | |
| פטירה | ג' אלול תרצ"ה |
| ירושלים | |
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים |
| מקום פעילות | זוומיל, בויסק, יפו, ירושלים |
| רבותיו | המשפיע ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - בסמרגון), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם") |
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ט"ז אלול תרכ"ה - ג' אלול תרצ"ה, מכונה בראשי תיבות הראי"ה קוק), היה הרב הראשון של הרבנות הראשית, מייסד ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, וממעצבי השיטה הרעיונית של הציונות הדתית.
תולדות חיים
הרב קוק נולד בט"ז באלול תרכ"ה בעיירה גרייבה במחוז דווינסק בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה דווינסק (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של הצמח צדק. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מהמשפיע ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של הגר"א והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים בקבלה. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת מתנגדים אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.
למד בבתי המדרש בלוצין ובסמרגון ובישיבת וולוז'ין. בניסן תרמ"ו נשא לאישה את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן נשא את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל בליטא ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.
הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת משגיח בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח באייר תרס"ד עלה לארץ הקודש לכהן כרבן של יפו והמושבות, שם פישר בין קהילת חב"ד למתנגדים ובין האשכנזים לספרדים.
בסוף תרע"ד יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי בעלז בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' שמעון גליצנשטיין.
בג' באלול תרע"ט חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו שבאשר לא ירדו לסוף דעתו ראו אותן כמתקדמות[1], ובעקבות זאת הקימו את העדה החרדית ולרבה נבחר הרב יוסף חיים זוננפלד ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי כולל חב"ד הרב משה הורנשטיין והרב יוסף לוי חגיז. גם רבי חיים נאה, פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש[2]. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי"ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב"ד הרב דב באייער ליפמן.
בשנת תרפ"א הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא גוף זה בשם הרבנות הראשית לישראל) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.
בשנת תרפ"ד הקים את ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.
נפטר בג' אלול תרצ"ה, במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו בירושלים, נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
קשריו עם חב"ד
הרב קוק הוא מגזע חסידי אדמו"ר הצמח-צדק מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור לאדמו"ר הצמח צדק. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י בגריבה, עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את המשפיע-החוזר הגדול ר' יחזקאל יאנווער "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.
על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."[3].
בי' בכסלו תר"פ שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים[4]. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב זוננפלד דוקא לכהן כרב[5].
בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק[6].
עם אדמו"ר הריי"צ
בערב ראש חודש תמוז תרפ"ז, בעת מאסר אדמו"ר הריי"צ, שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט בארצות הברית: "מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות".
לקראת י"ב תמוז תרפ"ח פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד, הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ[7].
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'[8]. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה[9], כמו כן הוזכר שם[10] ע"ד הסיפור[11] שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".
לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני[12], כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה[13].
האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על פרעות תרפ"ט, ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"[14] ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".
סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מברית המועצות.
בקיץ של שנת תרצ"ה פנה מנהל ישיבת תורת אמת אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר[15].
מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת תומכי תמימים אטווצק שבפולין התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב[16], מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).
עם הרבי
במהלך יחידות של הרב שאר ישוב כהן כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של ירושלים שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות[17]. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"[18]. הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).
ביקורת
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|מדינת ישראל
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות.
קישורים חיצוניים
- הרב שמעון אייזנבך, המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן
- כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ -
- בית הרב קוק אתר מורשת
- סרט וידאו באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק
- הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר 'מכון מאיר'
- הרב קוק ותורת החסידות, קרוב אליך גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
- הרבי הריי"צ, "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו", המעין, 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז
| הקודם: - |
הרב הראשי האשכנזי ט"ז אדר - תרפ"א - ג' אלול - תרצ"ה |
הבא: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
הערות שוליים
- ↑ הרבי האמרי אמת מגור בנכתבו המפורסם מהאוניה כותב ש"רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו" של הרב קוק "...לא עמדו על סוף דעתו".
- ↑ נודע בשיעורים ע' 100-104
- ↑ אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].
- ↑ במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי ירושלים להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."
- ↑ ראה בערכו.
- ↑ ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.
- ↑ לקריאת המכתב
- ↑ מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.
- ↑ שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.
- ↑ שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.
- ↑ ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.
- ↑ לקריאת המודעות המזוייפות
- ↑ ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי
- ↑ ראה המכתב באגרות קודש
- ↑ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין
- ↑ ליקוטי הראי"ה 469-470.
- ↑ מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 183
- ↑ אגרות הראיה עמ' צב