י"ב חודש (אבלות) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ===אמירת קדיש===
+מספר הקדישים שיש להשתדל לומר במשך היממה, הוא 16 קדישים, זאת בהתאם למבואר ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק א' סב, ב.}} שפעולת הקדיש היא ל'שעתא ופלגא', למשך שעה וחצי, ועל פי חשבון זה, כאשר הבן אומר עבור נשמות הוריו 16 קדישים, הם מגינים על הנשמה במשך כל היממה{{הערה|שם=שעז}}. בסיום התפילה נוהגים לומר את ארבעת המשניות הנדפסות בסידור שהצירוף של ארבעת האותיות הראשונות שלהם יוצר את המילה 'נשמה'{{הערה|שם=שפא|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=380 שערי הלכה ומנהג יורה דעה שפא].}}.
 כאשר האבלים עצמם אינם יכולים לומר קדיש (לדוגמא, כאשר להורים שנפטרו היו רק בנות, שאינן אומרות קדיש) נוהגים לשכור יתום שיאמר קדיש עבור האבלים, ויש מעלה בנכד שיאמר עברו סבו וסבתו, ובפרט אם מדובר בן אחר בן{{הערה|שם=שעז|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=374 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעז].}}.
-מספר הקדישים שיש להשתדל לומר במשך היממה, הוא 16 קדישים, זאת בהתאם למבואר ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק א' סב, ב.}} שפעולת הקדיש היא ל'שעתא ופלגא', למשך שעה וחצי, ועל פי חשבון זה, כאשר הבן אומר עבור נשמות הוריו 16 קדישים, הם מגינים על הנשמה במשך כל היממה{{הערה|שם=שעז}}.
 במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}.
+ולאדם אחר ששאל את הרבי האם לקבוע את מגוריו במקום בו תהיה לו פרנסה בריווח אך לא יהיה לו מניין קבוע, כתב לו הרבי שהדבר אפשרי במידה ויש לו אחים נוספים שיש להם את האפשרות לעבור באופן קבוע לפני העמוד, ושהוא עצמו ישתדל לומר משניות ולתת צדקה בכל אחת מהתפילות וכן להשתדל [[זימון|לזמן בעצמו]] בברכת המזון, ועם זאת סייג את הדברים בכך שהדבר תלוי במידת הבטחון שלו, אך אם הוא חזק באמונתו בכך שהקב"ה יכול לפרנס אותו בכל מקום, יקבע את מגוריו במקום שיש מניין קבוע, ושלא ידאג לעניין הפרנסה{{הערה|שם=שפא|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=378 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפא].}}
+ובמקום אחר כתב הרבי, שלא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
 ==הוראות ומנהגים==
-נוהגים שבכל אחת מהתפילות בהן האבל ניגש לפני העמוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, מדליקים חמש נרות לפני העמוד. את הנרות צריכים להדליק במיוחד עבור נשמת האדם עבורו מתפללים לפני העמוד, ולכן כאשר שני אבלים מתפללים באותו עמוד תפילה זה אחר זה, צריך השני לכבות את הנרות ולהדליק אותם מחדש{{הערה|שם=בימ אב תשפ|הוראות מהרבי, בשם הרב יהודה לייב גרונר. בית משיח כ"ד אב תש"פ, עמוד 28.}}, וניתן להשתמש בנר הדולק באופן קבוע לפני העמוד ולכלול אותו כאחד מחמש הנרות{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, ע"פ ספר המנהגים עמ' 79.}}. הנרות צריכים לדלוק גם בתפילות שהאבל אינו עובר לפני העמוד, כגון בשבתות ובחגים, ועליו לדאוג מערב שבת להדליק את הנרות{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
+נוהגים שבכל אחת מהתפילות בהן האבל ניגש לפני העמוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, מדליקים חמש נרות לפני העמוד כנגד חמש חלקי הנשמה נפש רוח נשמה חיה ויחידה{{הערה|שם=שטז|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=376 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעט].}}. את הנרות צריכים להדליק במיוחד עבור נשמת האדם עבורו מתפללים לפני העמוד, ולכן כאשר שני אבלים מתפללים באותו עמוד תפילה זה אחר זה, צריך השני לכבות את הנרות ולהדליק אותם מחדש{{הערה|שם=בימ אב תשפ|הוראות מהרבי, בשם הרב יהודה לייב גרונר. בית משיח כ"ד אב תש"פ, עמוד 28.}}, וניתן להשתמש בנר הדולק באופן קבוע לפני העמוד ולכלול אותו כאחד מחמש הנרות{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, ע"פ ספר המנהגים עמ' 79.}}. הנרות צריכים לדלוק גם בתפילות שהאבל אינו עובר לפני העמוד, כגון בשבתות ובחגים, ועליו לדאוג מערב שבת להדליק את הנרות{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
-במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}
-לא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
+במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}.
 האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' רפ"ד ס"ט, שערי הלו"מ יו"ד עמ' שפ"ג. שו"ת השלוחים סי' י"ג.}}.
@@ שורה 37: / שורה 40: @@
 אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבילות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}.
+כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום היארצייט{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}
 ===חגים ומועדים===
 *בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}.