יעקב מינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏תולדות חיים: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
בשנת תשי"ב, בהיותו בגיל 18, נמנה על הקבוצה שחידשה את הלימודים בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|עד אז הלומדים בישיבה היו אברכים אחרי חתונה והיא שימשה מעין [[כולל אברכים]] לחצי יום בלבד.}}, ושימש כמדריך בישיבת הערב המפורסמת שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]] וגרמה לקירובם של נערים רבים לחסידות חב"ד. בשל עיסוקו זה כאשר רצה לנסוע ללמוד במחיצת הרבי שלל זאת הרבי בטענה שאינו יכול לעזוב את תפקידו.
בשנת תשי"ב, בהיותו בגיל 18, נמנה על הקבוצה שחידשה את הלימודים בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|עד אז הלומדים בישיבה היו אברכים אחרי חתונה והיא שימשה מעין [[כולל אברכים]] לחצי יום בלבד.}}, ושימש כמדריך בישיבת הערב המפורסמת שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]] וגרמה לקירובם של נערים רבים לחסידות חב"ד. בשל עיסוקו זה כאשר רצה לנסוע ללמוד במחיצת הרבי שלל זאת הרבי בטענה שאינו יכול לעזוב את תפקידו.


כבר בעודו בחור החל לעסוק בעבודת החינוך בבית היתומים דיסקין, ובהגיעו לגיל חתונה נשא לאשה את מרת שיינא באשא בת הרב החסיד יוסף דב ספנוביץ הי"ד.
כבר בעודו בחור החל לעסוק בעבודת החינוך בבית היתומים דיסקין, ובהגיעו לגיל חתונה נשא לאשה את מרת שיינא באשא - נפטרה י"ז חשוון תשע"ח - בת הרב החסיד יוסף דב ספנוביץ הי"ד.


לאחר נישואיו נכנס לעבוד בתחום החינוך בתור מורה בבתי הספר השונים של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובהמשך אף ניהל והקים מספר מוסדות חינוך, תחילה ב[[קרית גת]] ובהמשך ב[[תענך]], ובסך הכל שימש בתפקידים חינוכיים שונים בתשעה מוסדות של הרשת ברחבי הארץ, וברבות השנים אף התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על מוסדות הרשת.
לאחר נישואיו נכנס לעבוד בתחום החינוך בתור מורה בבתי הספר השונים של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובהמשך אף ניהל והקים מספר מוסדות חינוך, תחילה ב[[קרית גת]] ובהמשך ב[[תענך]], ובסך הכל שימש בתפקידים חינוכיים שונים בתשעה מוסדות של הרשת ברחבי הארץ, וברבות השנים אף התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על מוסדות הרשת.

גרסה מ־21:41, 11 ביוני 2023

הרב יעקב איסר מינסקי (יליד שנת תרצ"ד, 1934) הינו איש חינוך תושב כפר חב"ד ועסקן נמרץ שפעל במספר מישורים להרחבת מוסדות חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בפולין בב' אלול תרצ"ד לאביו הרב יחיאל שמעון ולאמו מרת טובה מינסקי.

בהיותו ילד בגיל 6, עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים.

בשנת תשי"ב, בהיותו בגיל 18, נמנה על הקבוצה שחידשה את הלימודים בישיבת תורת אמת[1], ושימש כמדריך בישיבת הערב המפורסמת שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט וגרמה לקירובם של נערים רבים לחסידות חב"ד. בשל עיסוקו זה כאשר רצה לנסוע ללמוד במחיצת הרבי שלל זאת הרבי בטענה שאינו יכול לעזוב את תפקידו.

כבר בעודו בחור החל לעסוק בעבודת החינוך בבית היתומים דיסקין, ובהגיעו לגיל חתונה נשא לאשה את מרת שיינא באשא - נפטרה י"ז חשוון תשע"ח - בת הרב החסיד יוסף דב ספנוביץ הי"ד.

לאחר נישואיו נכנס לעבוד בתחום החינוך בתור מורה בבתי הספר השונים של רשת אהלי יוסף יצחק, ובהמשך אף ניהל והקים מספר מוסדות חינוך, תחילה בקרית גת ובהמשך בתענך, ובסך הכל שימש בתפקידים חינוכיים שונים בתשעה מוסדות של הרשת ברחבי הארץ, וברבות השנים אף התמנה למפקח מטעם משרד החינוך על מוסדות הרשת.

ניהל את הסמינר למורים.

במקביל לתפקידיו בשדה החינוך, פעל גם בהפצת יהדות ובמשך שנות מגוריו בעפולה הקים את בית חב"ד הראשון בעיר יחד עם הרב שמעון רוזנברג.

הקים את בית הספר חב"ד בנצרת עלית.

בשלבי הקמתו של ארגון הגג נמנה על מייסדיו, והשתתף בפעולותיו בשנים הראשונות, כשבין שאר היה שותף בקמת בית הכנסת 'בית אריה' מרכזי של קהילת חב"ד בלוד.

לאחר פרישתו לגמלאות, קבע את מגוריו בכפר חב"ד שם נוטל חלק במסירת שיעורי תורה לאנ"ש בבית הכנסת 'בית מנחם', ועוסק בייעוץ חינוכי.

הקים בביתו מסגרת של כולל אברכים בשעות הערב, עם חלוקת מלגות למתמידים.

משפחתו

  • בנו, הרב יוסף יצחק מינסקי - מנהל מערכת הכשרות EK בארץ.
  • בנו, שמעון מינסקי.
  • בנו, הנגיד שניאור מינסקי.
  • בנו, דובער מינסקי.
  • בנו, שמואל מינסקי.
  • בנו, מנחם מינסקי - מנהל ישיבת חובבי תורה בקראון הייטס.
  • בתו, חוה ראקסין.
  • בתו, חנה בלוי.
  • בתו, שרה בריקמן.
  • בתו, מלכה מן.
  • בתו, דברה פרנקל.
  • בתו, יונתי פרידמא.
  • בתו מרת נחמה דינה, רעיית הרב נחום ערנטרוי - שליח הרבי ורבה של ז'פרוז'ה שבאוקראינה.
  • בתו, ריקי פישביין.
  • בתו, ציפורה גלויברמן.
  • בתו, רוחי ירט.

לקריאה נוספת

  • הרי הם כבר בשליחות, בתוך גליון 'ליובאוויטש' 41, תשרי תשפ"ב

הערות שוליים

  1. עד אז הלומדים בישיבה היו אברכים אחרי חתונה והיא שימשה מעין כולל אברכים לחצי יום בלבד.